קשה לי לדעת שטוב לו עם אחרת ושהוא השליך אותי ככה בין רגע הצידה

טוב, החלטתי לספר את הסיפור כמו שהוא, בלי להחסיר שום פרט, לטוב ולרע ובכך לקבל את דעתכם הכנה והאמיתית
לפני שלוש שנים, חברה מהעבודה התעקשה להכיר לי את אח שלה היא אמרה רק שיש בעיה שהוא בכלא, לאחר מס פעמים שהשיחה הזו עלתה ביננו ואני הייתי נחושה להמשיך הלאה מהאקס הקודם וכמובן אחרי שהראתה לי תמונות שלו, החלטתי להסכים, היא נתנה לאח שלה בכלא את המספר שלי, יום אחד הוא הוא התקשר אליי ומשם נהיינו חברים 3 שנים, מה שקרה בדרך זה מה שחשוב שתכירו- התחברנו מאוד, דיברנו שעוותת בטלפון, הוא יכל היה לדבר רק עד 21:30 ולכן אחרי השעה הזו הרגשתי כאילו כבה לי הלב, כל כך התאהבנו אחד בשני, לא האמנתי שזה יקרה לי, שאני יצא עם בחור מהכלא ועוד אתאהב בו, הייתי מפקידה לו ים כסף לחשבון הטלפון כדי שנוכל לדבר, הלכתי אליו לביקורים, הלכתי אליו להתייחדויות כל הדברים האלה שהעמידו אותי הרבה פעמים במצבים מאוד לא נעימים, הייתי צריכה לשפוך ים של כסף על נסיעות פעם בשבועיים לפחות כדי לראות אותו, יותר מאוחר גם הפקדתי לו לקנטינה שיהיה לו מה לעשן, מה לאכול כי אמא שלו הקציבה לו רק 200 שח בחודש, אני הייתי נותת לו בסביבות 500-700שח בחודש לפחות בשנה וחצי הראשונות, יותר מאוחר הוא יצא לחופשים, היינו יחד אצלו בבית, הייתי מאחוריו בטוב וברע ותמיד אמרתי לו שאני בחוץ מחכה לו בנאמנות מוחלטת, נתתי לו את הנשמה שלי, התמסרתי במאה אחוז וככה גם הוא, כמובן שמבחינה חומרית הוא לא יכל לתת לי אבל תמיד הראה לי כמה הוא אוהב אותי בשיחות שלנו, הוא היה כותב לי מכתבים באמצע שיעורים שהיה בהם, לפעמים בלילות שבהם לא נרדם וגם אני כתבתי לו, במכתבים האלה תיארנו כמה אנחנו מחכים לשחרור ושנלך לבתי מלון יחד ושנתחתן ויהיו לנו מלא ילדים ונזדקן ביחד וכמה הוא מודה להשם שפגש אותי, שאני האשה שלו והאמא של הילדים שלו, לכל מי שתוהה עכשיו שהוא רק ניצל אותי, אני מתחייבת לכם שהוא באמת אהב אותי, הרגשתי את זה בכל איבריי, במהלך המאסר היו ריבים אבל תמיד התגברנו עליהם, הייתה לו בעיה קשה של עצבים, הוא תמיד היה צועק עליי כשהיה מתעצבן, אבל בגלל שאהבתי אותו והוא באמת רצה להשתנות בשבילי ולהפוך לבן אדם החלטנו שנעבוד על זה, זה היה תופס לשבועיים ושוב פעם עצבים, לקראת סוף המאסר הריבים גדלו, הרגשתי שהוא לא בשבילי אבל הלב סירב להבין ונשארתי, הייתי נפרדת ממנו בגלל איזה התקף עצבים שלא הייתי מסוגלת להכיל ולקבל והוא היה שולח, חברים, משפחה, משלחות שלמות שיתחננו אליי שאני יסלח לו וכל פעם הייתי סולחת, ממש לפני השחרור היה ריב שהעצבים שלו כבר ממש היו מוגזמים והראש שלי אותת לי שהבן אדם הזה לא בשבילי, נפרדתי ממנו והוא בתגובה איים עליי שינעל אותי בתוך מרתף שכולם יחפשו אותי חודש ולא ימצאו אותי ועוד הרבה איומים לא פחות נחמדים, שם ממש התעקשתי והחלטתי שהבן אדם הזה עם כל הלב הטוב שיש לו חווה חיים אלימים ומתנהג כלפיי באלימות והפעם אני בורחת ממנו כל עוד נפשי בי, לקח לו קצת יותר ימים מבדרך כלל אבל באמצעות שכנועים מאוד עיקשים גם הפעם סלחתי, הוא אפילו קעקע את השם שלי על הבטן שלו שכחתי לציין, השחרור המיוחל הגיע והנה אחרי שנתיים וחצי של סבל שבהם התנזרתי מכל הנאה אפשרית, כי הוא לא הסכים אילת והוא לא הסכים לישון אצל חברות שגרות עם החבר וכו וכו ואני ילדה כל כך טובה כמובן הייתי ממושמעת. אז סוף סוף יצאנו לחופשי, היינו כל כך מאושרים, היה לנו הרבה ימים כיפים וטובים, אבל אפילו יותר לא טובים, היינו מאוהבים זה מה שבטוח, למרות שבמשפחה שלי סירבו לקבל שאני יוצאת עם אסיר משוחרר לאט לאט הוא השתלב וכבר הפך להיות חלק, אצלו לעומת זאת אמא שלו שבמהלך המאסר הייתה איתי בקשר טוב התחילה לשנוא אותי, כל פעם שהייתי אצלם היא הייתה זורקת לי עקיצות משפילות ואפילו מנסה לסכסך, הוא תמיד יצא להגנתי גם במחיר של לריב עם אמא שלו, מה שגרם לזה שיום אחד הפסקתי ללכת לשם, התרחקנו מאז וראינו אחד את השני פחות, הריבים התגברו, שוב פעם יש לו התקף עצבים או איזה התנהגות שקשה לי להכיל, אני נפרדת הוא מתחנן וחוזרים, הוא תכנן לי הצעת נישואים, אני גיליתי וביקשתי ממנו לבטל, כי הרגשתי שהיחסים שלנו עדיין לא במיטבם על מנת להתקדם. רצינו לעבור לגור יחד, אבל כל פעם הייתה צצה בעיה, המרחק נשאר והוא כבר לא אותו אחד מרגע השחרור היה יותר עם חברים, פחות התקשר בטענה שאני לא איתו והוא לא ישתעמם לבד בבית, רבנו גם על זה אבל המשכנו הלאה עד ליום המקולל או המבורך תלוי איך מסתכלים על זה שהוא התחיל לעבוד בסופר, מאז התחילו שטף של ידידות, הוא דיבר איתם בטלפון, היה צוחק איתם בעבודה, כן כן, גם אחרי העבודה, לי זה לא יסתדר וביקשתי שיפסיק עם הידידות האלה, היו שני ידידות שידעתי שהם באמת חשובות לו ואיתם הסכמתי שידבר, אבל כל השאר היה נראה לי כבר יותר מידי, אמרתי לו אחרי ריב רציני שאין יותר את הידידות האלה הוא אמר בסדר, שאלתי מה יהיה אם הם יתקשרו?הוא אמר אני לא יענה כמובן אחר הצהריים, יום אחד הוא בא אליי ואחרי שממש מנע מנני להתקרב לטלפון שלו בסוף נתן לי בעצבים כמובן וראיתי הודעה מידידה ששלחה לו הודעה ועוד שיחה עם ידידה אחרת, הבנתי שהוא לא עמד בהבטחה, הוא אפילו ניסה לשקר לגבי ההודעה שהיא לא מהיום אך ללא הצלחה, אמרתי לו שנמאס לי ושקרים זה כבר יותר מידי בשבילי ושנחכה למחר ושילך לבית שלו זה נגמר סופית והוא טען שאני חונקת אותו ואובססיבית והם בסך הכל ידידות מהעבודה, הוא ראה שאני לא מוכנה להתרצות והתחיל בהתקף עצבים דרמטי שמערב את ניעור התיק שלו בצורה אלימה וצעקות עליי של כוס עמק למה באתי בכלל וכו וכו, נורא פחדתי ממנו באותו רגע ולכן השלמתי איתו ואמרתי לו שהכל בסדר כמובן שמבחינתי זה היה שקר העיקר שירגע כי הפחיד אותי, הוא הלך לבית אחרי יומיים ואז נפרדתי ממנו בריב הראשון שהזדמן כי כבר הרגשתי שזה לא הבן אדם בשבילי, רציתי אהבה טובה של גבר שירים אותי ולא גבר שאני אצטרך להרים ולהבין כל הזמן, נפרדנו ואז שוב התחילו השיכנועים, במשך יומיים הוא התחנן שנחזור ושהוא מתגעגע וכו וכו ואני הפעם הייתי חזקה ולא הסכמתי, אחרי היומיים האלה הרגשתי שהוא נעלם לי והרגשתי שאני כן רוצה אותו ונתגבר על הכל בזכות האהבה, פתאום בפעם הראשונה בשלוש שנים הבן אדם אמר לי לא, אני כבר לא רוצה, תמשיכי בחיים שלך, הפעם אני התחננתי, שלחתי חברות הוא כל כך התעקש שאני ימשיך הלאה בחיים, אחרי יומיים של התחננויות מצידי התקשרתי לידידה מהעבודה והבנתי ממנה שיש לו חברה חדשה, החברה החדשה הזו למרבית הפתעתכם או לא היא אותה ידידה מהעבודה שראיתי את ההודעה שלה אצלו בטלפון, (היא שלחה לו נו השלמתם? והוא ענה לה כן) כנראה בקשר לפרידה הקודמת שלנו, הם אפילו גם שכבו כבר, אחרי יומיים שהם חברים, נשברתי לרסיסים, זה היה לפני שבוע וכל השבוע בכיתי, סירבתי להאמין שהאדם שנתתי לו את נשמתי שנתתי לו אלף הזדמנויות לתקן שחיכיתי לו מאסר שלם וויתרתי על עצמי בשבילו אחרי בסך הכל ארבעה חודשים בחוץ הלך עם מישהי אחרת, לפני שבועיים הוא רצה להתחתן, לפני יומיים הוא התחנן שנחזור, עד היום השאלות האלה לא מרפות ממני מה קרה לו?איך הוא שכח אותי ביומיים? איך הוא זרק את כל החלומות שלנו?איך הוא כל כך נראה מאושר בתמונה שהעלה איתה בוואטסאפ רק אחרי שבוע?הלב שלי מדמם, אני כל כך מנסה להמשיך הלאה אבל הוא לא מרפה ממני, לא במחשבות ןאפילו לחלומות הוא נכנס לי כל לילה מאז הפרידה, קשה לי לדעת שטוב לו עם אחרת ושהוא השליך אותי ככה בין רגע הצידה, די חפרתי וניסיתי לתאר פה הכל, אני באמת צריכה את עזרתכם, איך ממשיכים מפה? עם לב קרוע? וידיעה שהוא מאושר וטוב לו עם מעשהי שלא סבלה אפילו טיפה ממה שעברנו אני והוא