שלום לכולם, אשמח לקבל עצות משני המינים כל עצה תתקבל בברכה!
אני בת 26, לפני שנתיים הכרתי גבר (היום בן 33) מחו"ל והתאהבנו, החלטנו שמישהו יצטרך לוותר על החיים במדינה שלו על מנת להישאר יחד, ואני ויתרתי על שלי, עזבתי את המשפחה החברים הלימודים ובכלל את כל חיי ועברתי למדינה שלו, מדינה זרה עם שפה זרה והתחלתי הכל מאפס. אני לא אפרט את כל הקשיים שחוויתי וחווה עדיין במעבר למדינה זרה, אבל אני אפרט על הבעיה הרלוונטית לפורום, אנחנו גרים יחד, ומדברים על עתיד משותף ועל ילדים וחתונה.. אבל שום דבר לא באמת קורה. לפני כמה ימים פשוט שאלתי אותו בצורה ישירה מה קורה? ואם באמת נתחתן? תנסו להבין את המצב, אני רוצה לדעת שלא ויתרתי על חיי בארץ לשוא, ושזה מסיבה טובה.. ןשהוא באמת הגבר שאיתו אחייה את חיי. התשובה שהוא נתן לי שזה לא יקרה בקרוב בגלל העובדה הנוכחית שלו בה הוא לא מרוויח שכר גבוה, הוא רוצה קודם לחפש עבודה אחרת, אבל מצד שני גם אני לא רואה שום מאמץ מצידו לחפש ולמצוא עבודה אחרת אני מרגישה כמו קרציה שאני יושבת עליו שיחפש וימצא משהו אחר...
אני דואגת לעתיד של שנינו בסך הכל. אני התחלתי פה תואר מההתחלה, והתחלתי חיים מאפס עם גבר שאני לא נשואה לו, וזה מפריע לי... מאוד.
השאלה היא האם לעזוב הכל ולחזור לארץ? או להמשיך להמתין? אני לא בעד להציב אולטימטום אני שונאת את זה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות