שלום לכולם,
מהכותרת נשמע שאני די נסערת, וזה די נכון. למדתי מכיתה א עד כיתה ה בבית ספר הקודם שלי. כולם שם היו מציקים לי, הפיצו עליי שמועות, עשו לי מתיחה שכל בית הספר שמע עליה ואפילו כמה חרמות ובידודים כואבים. הייתי כל כך עצובה, והתחלתי ללכת לפסיכולוגית (היום אני כבר לא אצלה). בקיץ האחרון, העבירו אותי לבית ספר אחר בשכונה. כולם שם מכירים את הילדים מהכיתה הקודמת שלי. אבל אני מאוד מקובלת היום, יש לי חברים וחברות, ואפילו מישהו כבר הספיק להציע לי חברות (לא הסכמתי מכל מיני סיבות, מורכב).
ידעתי שמתישהו זה יקרה, אבל חשבתי לעצמי שזה ייקח זמן. ראיתי את כל מקובלי הכיתה הקודמת שלי (הייתי יחד עם אמא שלי באותה סיטואציה), והם התחילו לדבר איתי כאילו לא קרה כלום, כנראה שכחו איך אמללו אותי. ואז, הם שאלו אותי לגבי הבנים שם, אז נפלט לי "אחד מהבנים הציע לי חברות, אבל לא הסכמתי", ונקבתי בשמו של הילד. אני סתומה, אני יודעת, אבל ממש לא התכוונתי! זה נפלט, בלי כוונה. ניסיתי להרשים, לומר שטוב לי. לומר שהם האשמים פה, ושאני במקום אחר עכשיו. מפה לשם, סיימנו את השיחה.
אחרי שהם הלכו, אמא שלי התחילה לצעוק עליי, אמרה שהם יכולים ללכת לבית ספר שלי ולהתחיל לסכסך. לא התכוונתי. היא לא מבינה, מי שלא היה דחוי, לא עבר על בשרו כאב חברתי, לא יכול להבין. רק אנחנו, שהיינו דחויים, יכולים להבין את העצב של דחוי אחר, את הפחד, הבהלה. אני פוחדת שיווצר ריב, כי אני וזה שהציע לי חברות ולא הסכמתי לו, חברים מאוד טובים עכשיו. אני פוחדת שהם ינסו לסכסך עכשיו (הם כבר ניסו לסכסך בעבר, וכמעט הצליחו).
היה שם רק ילד אחד, מן המקובלים, שהתבייש. בדיוק כמוהו רצו לו בראש פלאשבקים על כל מה שהם עשו לי, והוא התבייש בחבריו, בעצמו. הוא אמר לי "היי מה נשמע?", בקול נבוך והסתתר מאחורי חבריו.
מה לעשות? אני פוחדת שהם ינסו להרוס לי...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025