הייתי בזוגיות במשך חצי שנה,הכל הייה מדהים,הוא קיבל אותי כמו שאני מכל בחינה,כיבד אותי ואהב אותי ללא תנאים וזה הייה הדדי כמובן.
בחצי חודש האחרון לזוגיות שלנו זה הרגיש כאילו עלינו על מוקש. רבנו על כל שטות,פשוט לא הסתדרנו.
נפרדנו בסופו של דבר.
עברו כמעט שלושה חודשים מאז,חודשיים מתוכם רק בכיתי כל היום,עד שברגע אחד עזרתי אומץ ומחקתי את כל השיחות שלנו בווצאפ והתמונות והכל ניהיה יותר טוב,חזרתי לחייך ולהיות מאושרת(כמה שניתן)
העניין הוא כזה-טוב לי,אני מוקפת בחברים,עושה את הדברים שאני אוהבת..למדתי לחיות שוב בלעדיו,השלמתי עם זה שאנחנו לא נחזור.
אם ככה,למה אני עדיין לא מצליחה באמת להוציא אותו מהראש? אני לא בוכה יותר,אני פשוט נזכרת בו וחולמת על העתיד שלנו,על מה שהייה יכול להיות בנינו..וזה הורג אותי,אני עדיין אוהבת אותו,אבל באמת שמבינה שזה לא יחזור.
מה אני יכולה לעשות? איך להוציא אותו מהראש שלי? זה אי פעם יפסיק?
יש לציין שהוא החבר הראשון שלי,ואנחנו לומדים באותו מקום ואני אראה אותו כל יום במשך השנתיים הקרובות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025