אני אם לשניים..בני 23 ו27 . הבן הגדול לא גר בבית . לומד עובד מתנדב .
ה"קטן" סובל מהפרעה נפשית. אין לו יכולת להתמיד בעבודה. מנצל את טוב ליבו שכל מי שרוצה לעזור לו. לא מסוגל לקבל את המילה"לא".גונב,משקר,מבזבז את כספו באופן לא סביר. שותה אלכהול . סביר להניח שמשתמש בחומרים מסוכנים. חסר אחריות כלפי עצמו וכלפי המשפחה. התגורר בדיור מוגן אבל ניזרק משם בגלל התנהגותו.
לאחרונה הסתבר שיש לו חובות לשוק האפור(אולי אימורים,...). הוא מסכן את כולנו וגם את עצמו ודורש שאעזור לו לשלם את חובותיו (כבר עשיתי את זה בעבר!)
בני הגדול טוען שלא מעוניין להגיע הביתה אם נמשיך לקבל את האח שלו בבתינו. הוא מאשים אותי שמאפשרת שחיטה ואיומים וחיים בפחד.
בן הקטן מאשים אותנו שלא אכפת לנו ממנו ו "הוא ימות ברחוב"...מסרב לקבל טיפול ולשתף פעולה עם רופא שלו. בפנייה שלי לרשויות אין מענה... לא המשטרה ולא הרווחה מטפלים בו כי... הוא שייך ל"משרד הבריאות". מיותר להגיד שמשרד הבריאות לא יכול לשכנע אותו לשתף פעולה בשיקום.(אין שיקום אם הוא לא מעוניין בכך!). אני חסרת אונים . המשפחה נהרסה מזמן בגלל המתח וההתנהלות שלו. אין באפשרותי לקבל אותו בבית עד שלא יחזיר את החובות שלו. חוששת עבורו ועבורינו. מה אתם הייתם עושים ? האם באמת אני חייבת להיות "אימא טובה" ולשלם על טעויות בני? הוא ידרדר בכיוון הפשיעה עם ה"חברים" שלו שנותנים לו עצות ו"עוזרים" לו . הוא בעל שיפוט גרוע אבל עדיין בעל שיפוט! האחראיות על חייו ,היא בידיו בלבד!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות