כן
אני סובלת מהפרעת אישיות מסוימת כבר ארבע-חמש שנים, ולמרות שהתחננתי לטיפל ההורים שלי זלזלו והתעלמו. לפני כשנה, הם סוף סוף מצאו מישהי (כשאמרתי להם שזה מתחיל להיות מסוכן, ובאמת הגעתי למצב של סכנה פיזית של ממש).
לפני חודש-חודש וחצי חוויתי כמה ימים די מבהילים בהם לא הצלחתי "להרגיש" אם ההפרעה עדיין שם. זה היה די מפחיד, בהתחשב בזה שזה המצב התודעתי היחיד שאני מכירה. בסוף זה חזר, ועד כמה שסבלתי מהפרעה הזאת שמחתי שהיא חזרה.
מאוד לא סביר שאסתכן שוב פיזית, כי המצב הנפשי הכללי שלי השתפר. אני פשוט לא בטוחה שאני רוצה לרפא את ההפרעה הזאת, כי למרות שהיא נוראית ומשגעת אותי וגורמת לי לכאב נפשי עצום, אני אוהבת אותה. זה כמו חלק בלתי נפרד ממני שאני לא מסוגלת לוותר עליו.
עכשיו, אני לא יודעת אם כדאי לי להמשיך בטיפול, כי מפחיד אותי להירפא, או להפסיק, ולחיות עם ההפרעה אבל להיות שלווה יותר (עד כמה שניתן להיות שלווים עם הדבר הזה).
אני לא מרגישה נעים להתייעץ עם הפסיכולוגית כי היא עשתה בשבילי הרבה דברים גם בלי קשר לטיפול עצמו ועד כמה שזה נשמע מוזר, קשה לי לדבר איתה על "לעזוב" אותה.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025