נשואה, אך עדיין מתרגשת מהאקס המיתולוגי

אני לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל, מחפשת מקום לפרוק את הרגשות שלי.. מפחדת להודות באמת... לא יודעת מה היא האמת! אני מתוסכלת!!!
היינו ביחד 6 שנים.. 6 שנים מדהימות! הייתה לנו זוגיות מדהימה.. חברות שהייתי מאחלת לכל זוג! הוא היה קצין בקבע... תמיד חיכינו ליום שישתחרר.. תכננו טיול גדול, וחיים שלמים יחד. הגיע היום הגדול - הוא השתחרר, חודשיים היינו בארצות הברית - החופשה החלומית! חזרנו לארץ... עבר פחות מחודש ופתאום הוא החליט שזה נגמר!
למה? עד היום אני לא יודעת... תמיד אמר שזה בגלל שאנחנו רבים... וכן כמו כל זוג היינו רבים, אבל גם משלימים. לא משנה כמה שניסיתי להבין מה עובר עליו לא הצלחתי. איך וויתר ככה על החלומות שלנו? אולי ה 6 שנים של הזוגיות המדהימה הזו הייתה רק בדמיון שלי? עשיתי הכל כדי להחזיר אותו אלי.. אבל הכל!!!
עברה שנה, שנה שבה התחרקנו והתקרבנו, נשארנו כאילו "ידידים" אבל כל מפגש ביננו או שיחה תמיד הפכה ליותר מידידים.
חשבתי שאם נשאר ידידים אולי נחזור.. אבל בכל פעם שהרגשתי שאנחנו הולכים צעד קדימה הוא הלך 2 צעדים אחורה.. אחרי שנה הבנתי שהגיע הזמן להמשיך הלאה. עשינו שיחה רצינית, אמרתי לו או שחוזרים או שמפסיקים את הקשר הזה לגמרי. הוא התחיל להגיד שלא רוצה לפגוע בי ואולי כן ואולי פה. ושם עצרתי את זה. לא יכולתי להמשיך עם האי וודאות. היה קשה... אבל ניתקתי איתו קשר. רציתי כלכך להמשיך הלאה. ולא ידעתי איך.. אחרי 6 שנים עם בן זוג, איך מכירים בן זוג חדש? נכנסתי לאתר הכרויות.. סתם, כדי לראות מה זה לא חשבתי שבאת יצא מזה משהו... רק שקרה ההפך. שם הכרתי את בעלי (בנסיון הראשון) יצאנו שנה.. גרנו יחד בשנה הזו... עשיתי הכל כדי לשכוח מהאקס. אני מודה שבהתחלה התחלתי לצאת איתו אך ורק כדי לשכוח מהאקס.והאקס גם מדי פעם גישש מה קורה איתי... ואני עם כל הקושי שבדבר עשיתי הכל כדי להרחיק אותו.. להבהיר לו שבי לא משחקים! ובסופו של דבר התאהבתי.. התאהבתי בחבר שהיום הוא בעלי. אחרי שנה יחד הוא הוציא טבעת. כמובן שהסכמתי... בעוד כחודש נהיה נשואים שנה. שנתיים שאנחנו יחד... 3 שנים עברו מאז הפרידה. ואין יום שעובר שאני לא חושבת עליו.. על האקס.. על האהבה הישנה. חשבתי שזה משהו שיעבור. ושזה סתם מחשבות מסקרנות לדעת מה איתו. אבל... אתמול ראיתי אותו בחתונה של חברים משותפים (זוג שאנחנו הכרנו בינהם) הוא בא להגיד לי שלום... אחרי שנתיים שלא ראיתי אותו... לא במציאות לפחות.. כלכך רציתי לקום ולחבק אותו! לחבק ולא לעזוב! להגיד לו כמה שהתגעגעתי... רק שבעלי היה ממש לידי אז לא יכולתי. הרגשתי איך העיניים נהיות רוטובות... פשוט רוצה לחבק אותו! ולבכות! לבכות על כל השנתיים שלא יכולתי לחבק אותו!
ניצלתי את הרגע שהחתן והכלה נכנסו לחופה ופשוט בכיתי - תירצתי שזה מהתרגשות! והאמינו לי. הרגשתי שמישהו למעלה בחן אותי - ואני נכשלתי... השנתיים שלי עם בעלי יחד היו שנתיים מדהימות... היו ירידות ומעלות אבל אפעם לא וויתרנו! אנחנו רוצים עכשיו להרחיב את המשפחה. מנסים להביא ילד. אני אוהבת את בעלי... מאוד!!! אני כלכך רוצה להאמין שנזדקן יחד!
אבל חלק בי... חצי ממני... כלכך מתגעגע לאהבה הישנה... כלכך רוצה להבין למה היא נגמרה?!? לפעמים אני כלכך כועסת עליו שככה וויתר עלינו!
אחרי אתמול... אני מבולבלת... מנסה להבין. אפשר לאהוב שני אנשים במקביל??
אני כלכך רוצה להוציא את האקס מהלב שלי מהמחשבות שלי...! מנסה למצוא את הדרך להשאיר את העבר בעבר!
יש לי צורך לדבר איתו... עם האקס, להגיד לו הכל... כל מה שאני מרגישה. כל מה שאני חושבת. לשאול אותו שוב... למה ככה וויתר? להגיד לו שאני כועסת עליו שוויתר... אני רוצה להאמין שזה ישחרר אותי ממנו... ששיחה טובה איתו תסגור את המעגל. זה ברור לי שלעולם לא אשכח אותו ומה שהיה בשבילי. אבל אני רוצה שבפעם הבאה שאני אראה אותו בטעות, לא להתחיל לבכות.. לא להתרגש מזה בכלל...
אני כלכך מתוסכלת... לא רוצה לפגוע בבעלי... לא רוצה לפגוע באקס ועוד יותר לא רוצה לפגוע בעצמי.
כדאי לדבר איתו? זה יכול לעזור לי לשחרר אותו?
אני מבקשת שתעזרו לי להבין מה הדבר הנכון לעשות...

תודה למי שקרא עד הסוף..!