אוקיי, אז שנה שעברה קרה לי מקרה קשה ובו אדם שהיה קרוב אליי כשהייתי צעירה יותר התאבד, עם הזמן התרחקנו אבל עדיין אמרנו שלום אחד לשני, חייכנו ושנינו זכרנו איזה חברים טובים היינו כשהיינו קטנים, היינו בקשר טוב והוא היה תמיד חשוב לי.
שנה שעברה מסיבות שלא רלוונטיות לפוסט הזה הוא התאבד ואני בכיתי על זה כמה פעמים ספורות וגם זב רק כשאמא שלו הסתכלה עליי בהלוויה ודברים כאלה... אני יודעת שזה נשמע נורא..,
חשוב לי להבהיר שהסיטואציה ממש עצובה לי וכואב לי כל כך שהוא הלך אבל אני גם בכלל לא מרגישה את זה. כאילו אם אני אומרת לעצמי בראש את המילים ״יונתן מת״ אני לא ארגיש כלום, פשוט כלום למרות שהנושא עצוב לי צאוד!!! אני לא יודעת איך להסביר את זה. אני גם חא בוכה על זה ובכול השנה שעברה מאז בכיתי כמע תינוקת פשוט על שטויות.
זה כאילו מצד אחד קשה לי מאוד אבל כשאני חושבת על זה אני מרגישנ פשוט כלום.
מה לא בסדר אצלי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025