נאכלת מהספק העצמי שלי, מה לעשות כדי לקבל את עצמי?

אבקש לא לשפוט אותי אלא להציע לי פתרונות או לעודד כי אני חייבת את זה.
כשאני יוצאת עם חברה שלי הדומיננטית זה קשה לי להתבלט ולהראות מי אני. אפשר להגיד שיש משהו איכותי בזה שאני לא מנסה לצלצל בפעמון כדי שישימו לב אליי אבל בינינו ,זה כנראה עוזר לאנשים לקבל יחס. אבל אני לא אוהבת לדחוף את עצמי ואם כן נדחפתי זה התברר כטעות. ככה ביציאות אני בסדר נהנית ומכירה בקצב שלי. איתה לא כי זה בקצב שלה אם היא רוקדת ומדברת ואני לא אני מרגישה בפער. כי גם התשומת-לב מופנת אלייה בלבד. ואני באותו רגע עומדת לא יודעת מה לעשות עם עצמי ובפנים ירוקה מקינאה כי אני רוצה גם וממש חסר לי. אני לא יודעת להתנהג ככה , להיות נחמדה גם כשאני עייפה ולא מתחשק לי לדבר עם אףאחד. או לקבל מלא תשומת-לב בלספר משהו או לרקוד כדי לא לאכזב או יותר נכון כדי לרצות ואני לא אוהבת את זה.
אם אני לא יוצאת עם החברה אז טוב לי ולפעמים קצת לבד אבל אני עצמאית יותר ויש לי חופש פעולה ואם יש תשומת-לב היא מופנת אליי בקצב שלי ולא בהשוואה למי שלידי. הכוונה שאם חברה שלי לידי מפציצה לצורך העניין ואני באותו רגע ברגוע כי השיר פחות אהוב עליי , אני צריכה להשתולל גם כדי שישימו אליי לב?? אלו החוקים? מי קבע אותם? הבעיה ששמים יותר לב להתרחשויות. לאף אחד לא איכפת מי יותר יפה , רואים כוסיות ומסמנים מטרה. אבל זה גורם לי לספק עצמי ואני מיואשת כי התשומת-לב שאני כל כך מתאמצת להשיג מגיעה בקלות יתרה אלייה גם אם היא לא כל כך מלהיבה באותו הרגע אנשים מגיבים וזה מרגיז אותי. ואני אמורה לחייך כמו סתומה כאילו סבבה לי? אני מתה ללכת משם. הלוואי שהייתי מרגישה אחרת אבל ככה אני מרגישה אז בבקשה אל תשפטו אותי צריכה ייעוץ מכם.
איך תמיד יש לה אינטרקציה עם אנשים ואצלי זה איטי. הכל מסתדר לה באנו לחזור מוקדם מיציאה ואז מכר שלה במקרה יוצא אז היא מצטרפת אליו ,נשמע כמו חיים דבש לא? רק אני עם פרצוף חמוץ ולא יודעת להחליף אותו כי קשה לי הרגש הזה.

מה אני עושה כדי לא להרגיש ככה? אני מצד אחד יכולה לנסות להתנתק ממנה אבל זה פתרון קל וגם איך אסביר לה את זה? ואם אראה אותה באותם מקומות?
היא גם חיבלה לי בקשר שהיה לי חשוב ואמרה שלא ידעה. זה היה קשר זמני שלי היה חשוב והיא ידעה עליו, היא סיפרה לבחור הזה מה אני באמת חושבת עליו ולא מעזה לומר כי אין לי זכות לדרוש ממנו וזה הוציא אותי כמגזימה,הוא ניתק איתי קשר כמובן.
להמשיך לצאת איתה זה להסתכן בלהרגיש ככה שוב.
אך אני יוצאת ממערבולת כזאת? זה לוקח ממני יותר מדי כוחות.