בחור דתי קלט אותי בעבודה פיזית ברחוב והציע לי עבודה משרדית. תחילה חשבתי שהוא מציע לי מתוך מקום של מצווה/רחמים כדי שלא אעבוד בחום של אוגוסט תחת השמש הכבדה, אבל מאוחר יותר כשהוא התקשר אלי לשוחח על העבודה הוא הוסיף ושאל אם אני מעוניינת בקשר דיסקרטי בתמורה לתמיכה.
לקח לי כמה רגעים להבין למה הוא מתכוון, כמה רגעים נוספים לעכל ועד עכשיו אני בשוק. מיד הסברתי שמעולם לא הייתי עם גבר ושאין לי כוונה להעביר ככה את החוויה הראשונה שלי, אם בכלל. הוא היה מופתע לשמוע שאני בתולה והציע שאתן רק עיסויים...סירבתי.
העניין הוא שאחרי שהשיחה נגמרה לא הפסקתי לחשוב על זה, מכל הבחינות. ואחרי כל הגברים שניסו לשכב איתי..בדיעבד, לפחות לעניות דעתי, הם בדיוק כמוהו אלא שהם לא נשואים ולא מציעים כסף בתמורה. ואני יודעת שזה בטח לא נשמע הכי צודק או נכון אבל אני לא רואה אותו פחות גרוע מהם. מה שכן, כואב לי לחשוב שאם לא אני הוא בטח ימצא בסוף מישהי... וכואב לי על האופציה שהמשפחה שלו תהרס ובכלל שהוא לא מספיק קרוב לאישתו (אני מניחה שהוא נשוי), לא מספיק מחובר אליה עד שהוא נואש לקבל מהצד. בכל זאת, צריך מספיק דחף כדי להגיע למצב של לפנות לבחורה אקראית ברחוב, או שאני טועה?
מה שאני רוצה להגיד.. ואני מנסה להגיע לשם בעדינות כי אני מזועזעת מעצם המחשבה שלי, אך יש בי רצון כלשהו להסכים להצעה השנייה שלו, אולי זה בגלל שאני חרמנית ממש בזמן האחרון, אולי בגלל שלא חוויתי מספיק מיניות ביחס לגילי והגוף שלי מרגיש שהגיע הזמן. ואני יודעת שזו לא הדרך הנכונה להכנס לעולם הזה אבל אני גם לא אכחיש שאיפשהו הרגשתי משיכה אליו ושממש הדליק אותי לחשוב שהוא חושק בי ככ עד שפנה אלי. וכן, זה ממש יכול לעזור כלכלית כי אני מודה שאני צריכה את הכסף.
השאלה, כמה זה נוראי שאני בכלל חושבת על ההצעה? וכמה יהיה נוראי להסכים?
הייתי רוצה לשמוע בכנות, מכל הלב.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות