אני תמיד זו שיוזמת, שעושה שטויות, שצוחקת שמביאה את ה"פלפל" לקשר.
הוא פשוט שוכב על המיטה, טוען שהוא עייף או שכואב לו הראש ומבקש שאני אפסיק.
אתמול הוא לא ראה אותי כל היום וכשבאתי אליו הוא אמר לי שהוא הולך להתקלח וחוזר עוד כמה דקות. כשהוא חזר, הוא אמר "כנסי למיטה, לצד של הקיר" כולי מחוייכת ושמחה נכנסתי, והוא כיבה את האור ואמר "לילה טוב".
ואני תכננתי להתנשק קצת, להתחבק, לשתף איך היה במהלך היום...
אני מרגישה שאני יוצאת עם פנסיונר, והוא אפילו קטן ממני קצת בגיל.
אני פשוט מגיעה למצב שאני איתו איך שאני עם ידידים שלי - סתם שמה על ידידים קרובים ראש לפעמים או שהם מחבקים אותי כשאני משתפת במשהו עצוב. הוא מודע לזה (יש לי כמה ידידים שהם מאוד מאוד קרובים אלי. ולחלקם יש גם בנות זוג).
במצבים כאלה כשזה מגיע לזה שהוא לא מתייחס אלי - אני מתחילה להסתכל לצדדים. זה קרה בעבר, ועקב כך לקחתי הפסקה בקשר איתו כי הרגשתי שזה לא הוגן שהוא יצפה שאני אהיה שלו כשאני לא. ואפילו סיפרתי לו שמישהו הזמין אותי לצאת ורציתי לתת לזה סיכוי (וידע שאני בשלבי סיום של מערכת יחסים, אני לא משקרת מעולם לאף צד!!) וכאן גם הוא נזכר בי פתאום והחליט להלחם עלי עד שנפרדתי מהבחור ההוא...
ועכשיו אני מרגישה שאני שוב מגיעה לשם. שוב רוצה הפסקה כדי להכיר מישהו חדש ולהתחיל חיים חדשים עם מישהו אחר.
למה הוא לוקח אותי כמובן מאליו בשלב כלשהו ופשוט מפסיק להיות "בן זוג" והופך אותי לכרית שהוא רוצה לחבק כשהוא ישן וזהו? זה ממש מעיק עלי. רק אני יוזמת..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025