הכרתי את חבר שלי בתחילת הטיול הגדול, טיילנו ביחד 4 חודשים שזה 24/7, משמע אינטנסיבי ממש. ואז התפצלנו כי רצינו גם חוויות שונות מלבד החוויות הזוגיות.
מההתחלה היו לנו ריבים פה ושם אבל סה"כ אנחנו מסתדרים עם השלט הרחוק.
אחרי 3 חודשים הוא החליט להאריך את הטיול ואני כבר חזרתי לארץ, אז במקום שאחכה לו 3 חודשים וקצת אני אמורה לחכות 5. הוא היה אמור לחזור ממש בקרוב והוא יחזור בנובמבר.
מצד אחד אני אוהבת אותו בטירוף, הוא האהבה הראשונה שלי.
מצד שני הוא לא ממש משקיע בי יותר מדי, הוא לא מתאמץ לדבר או להביע חיבה כל כך, זה קורה לעיתים נדירות. ואני יודעת שהוא כזה באופן כללי, הוא יותר רגיש פנים מול פנים ופחות בהודעות. ובנוסף לזה הוא נורא מנסה להתרחק מהפלאפון במהלך הטיול ואני מבינה את זה. אבל זה נורא קשה לי היחס הקר הזה לפעמים והימים השלמים שאם אני שולחת הודעה פשוט לא נדבר. אבל הרצון לחכות מגיע בעיקר ממנו, הוא אומר שהוא ממש אוהב אותי ומתחילת הקשר הוא נלחם עליי ולא וויתר למרות שלא עשיתי לו חיים קלים.
עם זאת, בזמן האחרון שמתי לב שאני נורא מחפשת ונהנית מתשומת הלב של ידידים שלי, ועם בחורים שהתחילו איתי והמשכנו לדבר למרות שהם יודעים שיש לי חבר.
אני מאמינה שזה נובע מהחוסר תשומת לב מהחבר, אבל מה זה בעצם אומר עליי? או על הקשר? זה בהכרח אומר שזה ההתחלה של הסוף? או שאני אוהבת פחות?
אני כן רוצה לחכות לו אבל אני מתחילה להישבר. זה מרגיש לי כמו המון זמן שעובר כל כך לאט..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות