לא מוכנה לקחת כסף מההורים למרות שלא חסר להם

אני לא באה ממשפחה עשירה אבל מעולם לא חסר לי דבר. ההורים שלי עובדים בעבודות שנחשבות מכניסות ואני חושבת שאפשר למקם אותנו בחלק העליון של מעמד הביניים.
בילדות שלי נורא שמתי לב לכסף. לחברים שלי לא תמיד היה כל מה שהם רצו וקצת התביישתי בזה שלי כן. מבחינתי זה היה משהו שלא מדברים עליו וצריך להצניע אותו, לא לנופף בו אם יש. וככה גדלתי. מעולם לא הייתי ראוותנית או בזבזנית ולא אהבתי שהורים קנו לי דברים חדשים ומשוכללים. העדפתי ישנים ובלויים. התביישתי ללכת עם נעליים חדשות ומבריקות כדי שלא ידעו שיש לי כסף לקנות בגדים... רק חיכיתי שהן יתלכלכו כבר... כן, זה דפוק. אני יודעת.

כיום אני בת 26, גרה בתל אביב עם שותפים ועובדת במשרה מלאה. אני לא מרוויחה הרבה אבל בהחלט מספיק לאורח החיים שלי. אני מממנת את עצמי, את הדירה, החשבונות, האוכל, הדלק, הביטוחים ובכלל כל מה שאפשר. ההורים שלי כבר בני 60 ואני חושבת שאת הכסף שלהם הם צריכים לשמור לעצמם ולעשות מה שהכי בא להם לעשות. הם דאגו לי ולאחים שלי כל כך הרבה זמן ועכשיו זה התור שלהם להנות. סך הכל זה הכסף שלהם... הם כל הזמן מנסים לתת לי כסף אבל אני מסרבת. אני מצליחה להחזיק את עצמי ואני לא רוצה להיות נטל. אני מרגישה עצמאית ובוגרת וגאה בעצמי שאני יכולה לחיות ככה. אני גם חושבת שזה הכי הוגן. אם אני יכולה להחזיק את עצמי אז למה לנצל אותם ואת הכסף שלהם? הם עובדים קשה בשבילו, שישקיעו אותו בעצמם.

הרבה זמן חייתי בצורה כזאת שלא הייתי צריכה יותר כסף ממה שאני מרוויחה, אבל לאחרונה אני לא מצליחה לשלוט בעצמי ונהייתי קצת בזבזנית. אני קונה בגדים, הולכת למסעדות, נרשמת לקורסים מעניינים ופתאום אני מוציאה פחות או יותר כמו שאני מכניסה. וזה גרם לי קצת לחשוב.... מצד אחד אני מאוד גאה בעצמי שאני מצליחה להחזיק את עצמי ולהתנהל נכון כלכלית, ומצד שני אני מונעת מעצמי כל כך הרבה דברים בגלל זה. אני בת 26, גרה בתל אביב, זה הזמן להנות ולחיות את החיים.
זה מתחיל להיות לי כבד בכיס... ההורים לא יודעים את זה ועדיין מציעים לעזור ולשלם על דברים. אבא שלי הציע לשלם לי על קורס שנרשמתי אליו. זה 3000 ש"ח שיכלו מאוד להקל עליי אבל לא הייתי מסוגלת לומר לו כן. אני לא מסוגלת לקחת כסף מההורים שלי. אני יודעת שלא חסר להם ואני יודעת שהם ישמחו נורא לתת לי אבל ארגיש כישלון אם אני אקח מהם כסף... כולם מסביבי מתמודדים עם קשיים כלכליים ולהורים שלהם לא תמיד יש מה לתת. אם אני אקח כסף מההורים שלי אני יודעת שאני אחזור להרגיש כמו הילדה הקטנה עם הנעליים החדשות.

מה אתם חושבים שעליי לעשות?