היי אודה לכם עם תקראו עד הסוף ותשאירו עצה
קצת רקע, אני ילדה בת 15 רגילה פחות או יותר אוהבת שוקולד ועוגות גבינה ומסטיק וסוכריות ותות גבינה. יש לי הרבה חברים וגם המורים שלי וזרים אקראים שאני פוגשת נוטים לחבב אותי רק עם ההורים שלי אנלא מסתדרת.
כשאני בבית אנלא מרגישה את זה כל כך כי אני משתדלת להיות כמה שפחות בבית ואם אני בבית אני בחדר, אבל בחופשות זה פשוט סיוט.
ההורים שלי ואחותי מתייחסים אלי מזעזע. נטפלים אלי, מציקים לי, עונים לי בזלזול ובציניות ופותחים איתי ריב על כל דבר, מטענים וסוללה זה החמצן שלי בחופשות כי אין לי מה לעשות חוץ מלהיות בטלפון כי כל דבר שאני יעשה יהיה לא בסדר. אני יתן כמה דוגמאות, כשנסענו להודו אחותי בכתה פיזית עם דמעות ונזלת על כל דבר קטן והורים שלי נענו לכל בקשה שלה (והיא בת 13 לא גיל שזה לגיטימי), היא לבד עשתה לעצמה קניות בכמה מאות שקלים מהכסף של ההורים שלי, אני לא התנהגתי ככה כי זה לא מתאים לי ולא נחמד לי להתנהג כמו תינוקת אבל כשאמרתי משהו קטן כמו אני רעבה או אין לי כח ישר שני ההורים שלי יצאו עלי כמה שאני מפונקת וכפוית טובה ומתנהגת כמו ילדה קטנה ואז לא דיברו איתי חצי שעה. פעם עשינו מסלול של נחל בצפון והלכתי להשתין, ראיתי שאמא שלי ואחותי באות אחרי וביקשתי מהן ללכת כדי שתהיה לי פרטיות ואמא שלי התחילה לצעוק עלי כמה שאני מפונקת ומעצבנת ושלכל בן אדם אחר בעולם לא היה אכפת שהן שם. רק לפני יומיים אבא שלי נתן לי סטירה על זה שהפלתי לו תמשקפיים (קצת אובר ריאקטינג).
עכשיו הם רוצים לנסוע ליוון ואין לי זין, מילא חופשה בארץ כי אז לפחות אני יכולה לדבר עם אנשים באכסניה או משהו אבל כשאני בחול אני לבד איתם כי האנגלית שלי לא משהו.
אני צריכה למצוא דרך להתמחק מלנסוע איתם, חשבתי להמציא משהו חשוב בתנועת נוער או הפקה במגמת תיאטרון ש"יכריחו" אותי להישאר בארץ, מה אתם חושבים על זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות