לא רוצה לנסוע איתם, אין לי כח לחרא הזה שוב

היי
אשמח מאוד אם תקראו את השאלה עד הסוף ותשאירו עצה.
קצת רקע- אני נערה בת 15 רגילה אוהבת שוקלד ועוגות גבינה וארטיק וסוכריות ותות גינה. אני באה ממשפחה יחסית עמידה (נזהרת בלשוני), לא ברמה של בריכה בחצר אבל יש מספיק כסף +. הורי החמודים אוהבים נורא לנסוע לחופשות בעיקר ברחבי הארץ אבל כל כמה שנים גם לחול ובעקבות השתלשלות הנסיבות שאני הולכת לתאר פה, החופשות האלה זה סיוט בשבילי. אתם בטח חושבים לעצמכם *שאלו יהיו הצרות שלך* אבל באמת לא קל לי, יכול להיות שאתם הייתם חווים את זה אחרת אבל אני באמת סובלת. שום דבר גדול מידי אבל במצטבר זה הרבה.
הנוכחות שלי בחופשות כנראה מציקה להורים שלי ולאחותי אז הם מתייחסים אלי ממש רע, מתעלמים ממני, עונים לי בזלזול וציניות, לא מתחשבים בי וכולי וכולי אז רוב הנסיעות אני פשוט שותקת וקוברת את עצמי בטלפון כדי שלא יצאו עלי או משו. הם הופכים אותי לשק חבטות שלהם ואם אני מעזה להחזיר אני מקבלת איזה עונש או משהו. הם לא מראים כלפי גרם אחד של אכפתיות אני יתן דוגמא, עשינו מסלול באיזה נחל בצפון והלכתי להשתין באיזה פינה ואמא שלי ואחותי באו אחרי, ביקשתי מהם ללכת כי אני רוצה פרטיות ואז אמא שלי התחילה ממש לצרוח עלי שאני ילדה מפונקת שלכל שאר העולם חוץ ממני לא היה מפריע שהם פה ושלא מגיע לי פרטיות.
תמיד בחופשות ההורים שלי נורא לחוצים ונוירוטים ואחותי במיוחד, היא בוכה פיזית עם דמעות ונזלת על כל דבר קטן שלא הולך כמו שהיא תכננה (והיא בת 13 לא בגיל שזה רלוונטי) והורים שלי נענים לבקשתה. אני כמובן לא יכולה להגיד מילה על כלום כי אם כן כולם יצאו עלי. תמיד צועקים עלי על כל דבר קטן שאני אומרת כשאחותי יכולה להרביץ לי ולא יעשו לה כלום (היא באמת מרביצה לי לא אמרתי את זה לשם האנלוגיה).
הם גם מגזימים בתגובות שלהם, אתמול היינו בראש הנקרא ואבא שלי נתן לי סתירה על זה שהפלתי לו תמשקפיים.
עכשיו הם רוצים לנסוע ליוון בסוכות ואין לי כח לחרא הזה שוב, איך אני מתחמקת באלגנטיות מלנסוע איתם.
יש לציין שגם כשאנחנו לא בחופשה היחס לא חמים משו פשוט או שאני לא בבית או שאני בחדר. אין בינינו יותר מידי תקשורת וגם בבית אף אחד לא מת עלי, לא קרה לא פעם אחת ולא פעמים שהיה איזה אוכל טעים בבית ופשוט באתי ולא נשאר לי (יש לציין שאני ילדה מאוד חברותית ואהובה, יש לי חברים מהרבה ערים בארץ וגם המורים בבצפר שלי מחבבים אותי כך שרק המשפחה שלי לא אוהבת אותי).