אזז.. איפה נתחיל?;)
אני חיילת, לפני הצבא הייתי דתיה בבית ספר דתי ומקיימת אורח חיים דתי. המשפחה שלי דתיה והייתי דיי מקובלת בין חברותיי לכיתה.
היינו יוצאות הרבה יחד, נהנות.. (היינו דתיות אבל לא מהבנות שמגבילות את עצמן)
חברה הכי טובה שלי נהיה לה חבר והיא בחרה להתנתק ממני ולא משאר הבנות ונורא נעלבתי מזה.. הייתה לנו קבוצה בוואטסאפ של כל החברות וראיתי שהן פשוט יוצאות בלעדיי אז החלטתי לצאת מהקבוצה (ולהוציא את החבורה מהחיים שלי)..-זה כבר היה בחופש הגדול אחרי סיום יב.
הלכתי לעבוד ושם מצאתי גם 2 חברות וידידים, חברה אחת שלי בחרה שלא לדבר איתי יותר בגלל שהידיד שלנו רצה אותי (ואני לא רציתי אותו ולא ידעתי שהיא מעוניינת בו) והחברה השנייה הייתה חברה נורא נורא טובה שלי מלא זמן ואהבתי אותה מאוד עד ש..
התגייסתי. הייתה לי טירונות קשה, 03, לא מצאתי את עצמי שם מבחינה חברתית כי פשוט כולן שם היו שינשניות שגדולות ממני,היה לי קשה נפשית ופיזית והגעתי הבייתנ רק שושים..
בשושים לא הייתי יוצאת לבלות כי אני הייתי דתיה ויצא מכך שלא לאט עם הזמן התנתק הקשר שלי עם החברה הזאת..
נהיה לה חבר והם זוג מהממם אבל היא פשוט בחרה גם היא להתנתק ולתת את כל כולה לחבר שלה :( הייתי צריכה אותה ממש הייתי מדוכאת חסרתחברים ופגועה מהחיים. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי..
לא סיימתי את הקורס,נפלתי באמצע כי נשברתי סופית..(ואני לא ילדה שנשברת בחיים רגילה לתת פייט אבל זה היה גדול ממני)
שובצתי לגדוד וכרגע אני בגדוד.. כבר לא דתייה כולם חברים שלי בגדוד והמפ אומר שיש לי השפעה עצומה על כולם..
כולם אוהבים אותי וחברים שלי.. הבעיה שאנחנו עושים 11-3 יש 2סבבים הפוכים ולא יוצא לנו להיפגש עד שאנחנו מגיעים הביתה..
בא לי להגיע בסופש ולצאת לבלות להינות עם חברים.. אבל פשוט אין לי עם מי ! מרגישה בודדה בבית ועד שיש לי זמן בית אין לי את היכולת להינות ולצאת מהשיגרה:((
מה אתם מציעים לי לעשות עם זה? מרגישה שזה ממש מפריע לי ואין לי כיוון
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות