אהלן אסקפיפול.
אני עם חברה שלי כבר שנה וחצי, אוהב אותה מאוד.
במשך השנה האחרונה הפכתי להיות בן בית אצלהם בבית והיא כמובן אצלי.
הרגשה באמת הכי טובה שיכולה להיות.
ישנה רק בעיה אחת, אחיה הגדול של חברה שלי.
הוא בקבע בצבא וחוזר רק בסופשים.
הוא לא מקבל אותי ולא אוהב אותי, הוא מרגיש שאני תופס לו את המקום בתור "הגבר" בבית.
בזמן שהוא לא נמצא יוצא שאני דואג הרבה פעמים לדברים בבית - קניות של אוכל, תיקונים, בייביסיטר לאחים הקטנים, עזרה לאמא שלה (אין אבא בתמונה).
המצב שנוצר שהוא מאוד מתגונן ולא סובל אותי, כשהוא רואה שאני עושה משהו הוא מתעצבן ונסגר בתוך עצמו.
ניסיתי המון פעמים לבקש ממנו עזרה וככה זה ילך ביחד, דוגמא - היה צריך לתקן משהו באוטו, ביקשתי ממנו שיבוא לעזור לי אולי זה ילך יותר מהר. הוא פשוט נכנס לחדר וטרק את הדלת.
מצד אחד הוא מרגיש מקופח ומצד שני לא רוצה שיציקו לו עם בקשות מיותרות כשהוא נמצא בבית.
אני לא אוהב להיות בבית כשהוא נמצא, לכן אני משתדל להגיע לכמה שפחות שבתות. אבל לפעמים נוצרים מצבים שאני רוצה להגיע.
חייב לציין שבדרך כלל אנחנו עושים שבת אחת אצלי ושבת אחת אצלה ככה שאני לא נמצא לו מול העיינים כל שבת, אבל עצם המודעות שאני נמצא כל השבוע שם משגעת אותו.
את כל הדברים שאני כותב כאן אני לא ממציא, חברה שלי אמרה לי את זה, אמא שלה אמרה את זה, אחותה הגדולה אמרה את זה.
אני לא היחיד שחושב ככה, לצערי.
מה אפשר לעשות במצב הזה? האם אני באמת גורם לו להרגשה לא נעימה ועדיף שאתרחק ולא אגיע כשהוא בבית?
תודה מראש
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות