אני חושבת שאני וחבר שלי במשבר לא יודעת איך לצאת מזה

תכננו לעבור לגור ביחד במרכז הארץ חיפשתי עבודה באיזור ואז פיטרו אותו מהעבודה שלו
אני כבר חודש לא עובדת ודי נשבר לי להיות בבית אז אמרתי שאני אחפש עבודה באיזור שלי והמעבר למגורים משותפים ידחה למועד מאוחר יותר..
אני מאוד אוהבת את חבר שלי וכמובן שהפיטורים שלו מהעבודה לא אומרים כלום ורציתי רק לתמוך בו ולעזור , הצעתי כמה רעיונות כמו לעבור לאיזור הצפון וגם לעבוד שם (קרוב לבתים של שנינו) ואפילו יותר זול ומשתלם מתל אביב
אבל הוא רואה את עצמו רק בתל אביב ,חי ,עובד , מתפתח שם
אמרתי לו דברים קשים כמו שאני הייתי מוכנה לעבור למרכז בשבילו ולעבוד שם והכל בשביל לגור איתו והוא לא מוכן לעשות את אותו הדבר בשבילי.
הוא לא מוכן לשמוע על מקום אחר מלבד תל אביב, הוא כנראה יחפש עבודה אחרת שם ואין לי שום בעיה עם זה, אבל זה אומר ששינו צריכים להתבסס מחדש לפני שמחליטים לקחת צעד ולעבור לגור ביחד . וזה כמובן לוקח זמן
נכון שזה ביאס אותי, אבל אני מאמינה שהכל לטובה והכל קורה מסיבה מסויימת
בין אם נסגרה לו דלת אחת ותיפתח לו דלת חדשה ובין אם המגורים שלנו שכנראה זה לא אמור לקרות עכשיו .. אין לי שום בעיה עם זה
הבעיה היא שאנחנו לא מצליחים לדבר נורמלי , הכל בעצבים ובצעקות זה משהו שלא אופייני לנו במציאות אנחנו אף פעם לא כועסים אחד על השני , משום מה רק בטלפון אנחנו מתעצבנים אחד על השני
אני רציתי לתמוך בו ולעודד ויוצא בדיוק ההפך ,
לא יודעת אם זה בגלל שהוא רגיש יותר עכשיו אז הוא מתעצבן בקלות או שאני עושה משהו לא נכון ? ..
היו לי הרבה חששות לגבי המעבר דירה אבל ידעתי ואני עדיין יודעת שאני רוצה את זה במאה אחוז!!! וכנראה זה לא אמור לקרות עכשיו וזה בסדר
אבל שובר אותי שאנחנו כל הזמן רבים בטלפון .. זה לא מתאים לנו ..
בטעות אני אומרת לו כל מיני מילים מעליבות ואני ישר מתחרטת אליהן אבל השיא היה שאמרתי לו בטלפון " טוב יאללה "והוא אמר לי "יאלה תגידי לחברות שלך "
זה היה השיא! ניתקתי לו ומאז אני לא מדברת איתו
אבל אני אוהבת אותו כל כך אני פשוט לא מבינה למה אנחנו רבים ככה ומה אני עושה לא טוב שאנחנו במצב הזה !!
גם יש לו יום הולדת עוד מעט וקניתי לו אטרקציה לא זולה בכלל (ועוד אני לא עובדת) ולא מתאים כל התחושות הרעות האלו ביננו לקראת היום הולדת שלו ..אני רוצה לשפר את זה ולא יודעת מה לעשות .. עזרה ?..