לפני שנה סיימתי י"א, וכידוע לכם זו השנה הכי עמוסה. סיימתי אותה עם התמוטטות עצבים רצינית, ואבא שלי המליץ לי לפנות לפסיכיאטר כדי שיעזור לי להתמודד עם הפרעות השינה והאכילה שהתפתחו לי בעקבות זה.
אז פניתי לפסיכיאטר בקופת החולים. סיפרתי לו על החיים האישיים שלי מעבר לתקופת התיכון, והוא הפנה אותי לטיפול פסיכולוגי.
בקגיצור, כך התחלתי טיפול פסיכיאטרי במקביל לטיפול פסיכולוגי. אע"פ שזה 2 טיפולים שהולכים במקביל, המטפלים שלי החליטו שכדאי לי לעשות אבחון. אבחון זה אומר סידרה של מבחנים שמעביר איש מקצוע שמוסמך לכך, והם נועדו לאבחן כל מיני דברים. האבחון הזה כולל פקרים וחלקים רבים, ביניהם חלק שדומה מאוד למבחן הפסיכוטכני בצו ראשון, חלק שבו המטופל מספר למאבחן על החיים האישיים שלו (מפגש היכרות) וכו'. חשוב לציין שאני כבר שנה בטיפול, והוא מתקדם יפה מאוד גם בלי התוצאות של האבחון ומאוד עוזר לי.
העניין הוא שמלכתחילה התנגדתי נחרצות לעשות את זה, כי פחדתי לגלות דברים שליליים על עצמי ולא רציתי שזה ילווה אותי כל חיי. פשוט לא רציתי וזהו. אבל במהלך כל השנה המטפלים שלי לחצו עליי לעשות את האבחון, ובסופו של דבר לפני חודש נכנעתי והתחלתי את זה. עכשיו אני מאוד מצטערת שנכנסתי לזה. זה כי דבר ראשון זה תהליך מאוד מעייף ומייגע, דבר שני כמו שאמרתי אני לא רוצה לגלות דברים שליליים על עצמי ודבר שלישי אני לא מביאה את עצמי לידי ביטוי הכי טוב שאפשר באבחון הזה כי המאבחנת לא מסבירה לי ברור את המשימות ובמשימות שהן על זמן היא בכלל לא אומרת לי שזה על זמן אז נוצר מצב שאני בכלל לא ממהרת ולוקחת את הזמן שלי ופתאום אומרים לי נגמר הזמן... בקיצור, לא ידעתי איך לגשת לאבחון הזה ואני לא רוצה להמשיך.
המאבחנת ממש נחמדה והיה לי כיף נורא להכיר אותה, אבל אני לא יודעת איך בעדינות להעביר לה את המסר שאני לא רוצה להמשיך.
איך הייתם עושים את זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025