רוצה לעזוב את הבית כבר ארזתי תיק, מה לעשות?

טוב אז ככה ...
מצד אחד יש את אמא שלי שהיא דואגת ואוהבת ותומכת ותמיד שם בשבילי ותעשה הכל כדי שאני אשאר ,
ומצד שני את אבא שלי , אדם עצבני , פתיל קצר ,
רוב הפעמים העצבים יוצאים עלי (במילים בלבד!)
אז אם העצבים שלו אני מתמודד כבר שנים ואת כל הקללות ושבגללי כל הריבים שלו עם אמא שלי כבר ספגתי . באיזשהו מקום יכול להיות אולי שבאמת חלק מהם בגללי אבל בחיים לא רציתי שהם יריבו בגללי על כל נושא מסוים וכל פעם שהוא מתעצבן אני פשוט שותק וממשיך הלאה ... אני לא טלית שכולה תכלת ממש לא !
אבל הכוונות שלי מעולם לא היו רעות בנוגע לריבים בין שניהם שגם חשוב לי לציין שתמיד היו במילים בלבד ואין צריך לעשות מזה סיפור גדול בתגובות . בכל מקרה עד עכשיו ספגתי ממנו עלבונות והכל עד ששאלתי אותו שאלה באמת הכי סתמית שיש ואין לי מושג מה עבר עליו אבל בחיים הוא לא היה עצבני ברמה כזאת ואני כבר לא יכול לספוג את כל העצבים שלו אז החלטתי פשוט לשתוק כהרגלי אך הפעם הלכתי לחדר ארזתי שתי תיקים ושאלתי את סבתא שלי אם אני יוכל לבוא אליה לכמה ימים ואז כבר אלך למקום אחר או לפנימייה ואסתדר איכשהו אם הכסף של העבודה . בקיצור סבתא שלי התקשרה לאמא שלי אמא שלי נכנסה לחדר לא הבינה מה אלו שני התיקים שעל המיטה התחילה להלחץ ביקשה מאחים שלי הקטנים שיצאו סיפרתי לה שאני רוצה לעזוב את הבית והיא הלכה וצעקה על אבא שלי הוא ישן שאל אותו מה הוא עשה ? ואיכשהו זה הגיע למצב שהוא השתגע סגר את הדלת והחל לתת בוקסים לקירות . תראו אני לא מתכוון להיות זה שפה הטוב יכול להיות שאני באמת גורם לו לעצבים ואני לא רוצה שזה יהיה ככה סך הכל רוצה לעזוב ושהכל בבית יהיה רגיל אני לא מנתק קשר עם המשפחה סך הכל רוצה לעבור לסבתא שלי ואמא שלי לא נותנת לי וכרגע התיקים על הרצפה ואני יושב וכותב לכם ... אבל התחושה שעוברת בי עכשיו זה שאם אשאר לא אוכל להסתכל לאבא שלי בעיניים בכל מקרה לפחות בחודשים הקרובים אז רציתי ללכת באמצע הלילה כי אמא שלי חושבת שאני סתם בסערה בגלל כל המצב שקרה ומחכה שירגע אבל ממש לא ואני מפחד שהיא תלחץ מהמצב אני לא רוצה לברוח פתאום מהכל . סבתא שלי מוכנה שאבוא אליה ואמרה שהבית פתוח בכיף האם כדי לי לעזוב הכל וללכת אליה ? מה אני יכול לעשות ? תודה לעוזרים אשמח גם לקבל כל ביקורת ...