גיליתי את הצדדים האפלים של הקהילה הגאה, איך לשכוח את מה שראיתי?

אז לפני שאני אתחיל אני רוצה להגיד שאני מדבר על חלק מסוים בקהילה ואני רוצה להאמין שהוא חלק קטן. רוב האנשים שאני מכרים מהקהילה הם אנשים נורמטיבים, חלקם לא רוצים להשתייך ל"קהילה" הזאת ומה שנקרה בסנלג שלנו "להתערבב".

אז בשישי האחרון החלטתי לצאת למועדון האומן 17 בתל אביב, מסיבה שנקראת forever tel aviv, המסיבה עצמה התחילה בסביבות 1 בלילה וככל שעבר הזמן המועדון הפך להיות צפוף יותר ויותר. אני, שאחרי מספר דייטים כושלים בתקופה האחרונה החלטתי שאני משתכר ופוגש מישהו במועדון לסטוץ. לצערי שתיתי יותר מדי במידה, וכמעט ולא היה לי שליטה על הגוף, גם כשדפקו לי מבטים היה לי קשה לעשות עם זה משהו(המוח שלי עובד אחרת). באיזשהו שלב בערב הלכתי לשירותי גברים, מה שראיתי שם היה מזעזע אנשים בצורה מחרידה. אנשים נכנסים בשלשות ורביעיות לתאים. פשוט תורים שלמים רק בשביל זה. בהתחלה נגעלתי מעט אבל היה בזה משהו שעשה לי את זה טיפה. רציתי להרגיש איך זה. באיזשהו שלב מישהו ניגש אלי ואמר לי שאני מוכר לו. דיברנו קצת ולאחר מכן נכנסתי לשירותים והוא נכנס אחרי. אני לא אשקר סטוצים זה דבר שלא חדש לי. עשיתי את זה בעבר ואני אעשה את זה בעתיד מהסיבה הפשוטה שזה מאוד קל וזמין, אז להגיד שהתרגשתי אני לא אגיד. בסופו של דבר לא קרה הרבה, הוא נישק אותי ואז הוציא שקית מהכיס. שקית מלאה בכדורים. למרות שכבר ידעתי מה זה הייתי חייב לשאול , והוא ענה לי בשיא הנונשלנטיות אקסטזי. יצאתי ישר מהשירותים ולאחר שיחה עם אחד החברים במועדון הוא סיפר לי שזה מה שהרבה אנשים עושים בשירותים ולא כולם נכנסים כדי לעשות סקס. הייתי בשוק טוטאלי. כי זה כל כך הרבה אנשים נכנסו ויצאו, מאות הייתי אומר. מאז אותו היום אני בהרגשה של באסה. איך אנשים מגיעים למצב כזה שלקחת סמים קשים זה מובן מעיליו? איפה יש גבול בעולם הזה?
ואני בטוח שאלו אנשים שביום יום לא ישנים ברחוב ולא מקבצים נדבות אלא אנשים שהולכים ביום ראשון לעבודה, אנשים שלומדים לתארים, פשוט אנשים שהם חלק מהחברה. אז מה זהו? עכשיו זה הנורמה, לקחת סמים קשים זה בסדר?
ואני יודע שזה לא ככה רק בקהילה אבל אני לא חושב שראיתי פעם מועדון של סטרייטים שזה קורה בו בכזו תדירות. עצם זה שאני חלק מהקהילה גם זה מצער אותי עוד יותר.

אגב חשוב לציין שהייתי במספר מסיבות של גייז, בחלק מהן אין דברים כאלה בכלל וזו ללא ספק המסיבה הכי "אפלה" נקרה לזה שהייתי בה.