אז אחרי שנתיים של קשר עם גבר נשוי,הגיעה הפיק הגדול מכולם,זה שגרם לי ללכת בוכה בשעת לילה מאוחרת,ונתן לי להבין שמפה אין דרך חזרה לקשר,והתחילו לצוץ מחשבות על נקמה !
הפחד הגדול ביותר שלו הוא שאלך לספר לאשתו עליי ועליו,ותמיד רציתי לעשות את זה גם כשהכל היה טוב בנינו.
ייסורי המצפון תמיד מצאו להם מקום נוח בליבי,מקום של רחמים עליה ועל הילדים שלו,מקום של צער עליה ומחשבה על ליידע אותה במעללי בעלה הסורר.
איכשהו כל הזמן הצלחתי להדחיק את הרצון ללכת ולספר לה עלינו,בין אם זה בזכות חברים ששמעו על הרצון הזה ובין אם זה ההיגיון שאמר לי לא ללכת ולספר לה,לתת לה לגלות לבד או לא לגלות בכלל .
עד אותו רגע שחזרנו ממסיבת באותו לילה והתחלנו לריב ולשלוח מילים פוגעות אחד לשנייה.
השיא היה כשהוא באמצע הנסיעה חזור לבית,לפנות בוקר זה היה,הוא החליט שנמאס לו לריב איתי אז הוא זורק אותי מהרכב באמצע שום מקום !
פשוט הדף אותי החוצה מהרכב ונסע משם.
לא טרח להוריד אותי אפילו במקום עירוני,או מואר,או תחנת אוטובוס,ושלא לדבר על זה שהוא לא שם אותי בבית כמו כן אדם מכובד.
פשוט זרק אותי לכל הרוחות מהרכב בשעה שלוש לפנות בוקר ונסע ....
הכעס שמילא אותי באותו רגע בלב היה עצום,לא משהו שהיה אפשר להשתלט עליו.
אבל בכל אופן לקחתי לעצמי פסק זמן למחשבה צלולה עד יעבור זעם.
השאלה שלי היא אם אתם הייתם בוחרים לנקום בו במצב הזה,ולהראות לו שהוא התעסק ופגע בבן אדם הכי לא נכון?!
ולכל אלו שמכינים תשובות שופטות פוגעות וקלילות,אני יאמר רק משפט אחד:
אל תדון אדם עד שתגיע למקומו.
תודה :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות