נתחיל ככה:
אני מבולגנת. מאוד מבולגנת. נדיר לראות אצלי את הרצפה בחדר, אבל נוח לי ככה. זה לא מפריע לי, זה אפילו די נוח לי.
לאחרונה אמא שלי החליטה שזה יותר מדי בשבילה
היא כינתה אותי: חזיר יבלות, מסריחה
וטענה שהיא לא יכולה לסבול את זה יותר וכבר עדיף לשלוח אותי לפנימייה.
(אני לא חושבת שזה אופצייה כזו איומה. ולכן יש לי כמה שאלות על זה:
אני יכולה ללכת לאירועים כלשהם בחופשים?
אני חייבת להיפגש עם המשפחה?)
אמא שלי כנראה לא אוהבת אותי כי זה מה שהיא משדרת לי.
לא משנה כמה פעמים ביום היא תגיד לי שאני יפה או שאני מוכשרת ומקסימה,
בסופו של דבר היא תמיד תגיד לי כמה אני מסריחה או חזירת יבלות.
אני לא יודעת אם כדאי לי לעבור לפנימייה כבר, לגור אצל חברה או לנסות להתפייס אם אמא שלי.
אמא שלי לא מוכנה להקשיב למה שיש לי להגיד. היא בטוחה שהיא זו שצודקת ואני חייבת להקשיב לי, היא לא מבינה שכל בני הנוער ככה, מבולגנים ברמות, והיא מתעקשת שלבלגן את החדר זה כמו לעשן סמים או לרצוח. מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות