כל מה שאני עושה היא מתקשרת לאבא שלי כי הוא מקלל אותי ומאיים עליי ונותן לי סטירות

אז שלום לכולם, זה הולך להיות קצת ארוך,
ונקווה שתבינו ותעזרו לי..
אז ככה,
קודם כל נתחיל בזה שאני בפנימייה, למה ? כי יש לי בעיות התנהגות, ולא הלכתי לבית ספר.
אז סתם ככה שתדעו שאני בפנימייה.
אז הגיע החופש הגדול,
ולפני החופש הגדול אמא שלי אמרה לי שאני יעזוב את הפנימייה וגם עשתה לי את זה לפני שנתיים שאמרה לי ואמרתי לכולם ובסוף לא עזבתי,
אז גם השנה ממש היא הייתה משוכנעת שאני עוזב, הודעתי לאחד-אחד בפנימייה אם זה חברים, ואם זה צוות וכולם..
ושמחתי כל כך כי אני כמו כל ילד- רוצה להיות בבית.
אז הגיעה ה "וועדה" (למי שלא יודע מה זה וועדה, זה יום מסויים שאנשים כמו -עו"ס עיר, עו"ס פנימייה, אמא ועוד כמה אנשים יושבים במקום ומחליטים מה קורה בהמשך איתי)
אז אמא שלי אמרה שאני עוזב, דיברתי יפה כמו ילד בוגר והכל סבבה.
אח"כ הגענו לסוף, והחליטו שאני לא יוצא כי לא מתאים לי .
אמא שלי אמרה שאני עוזב בכל מקרה ולא משנה מה הם אומרים. אח"כ התברר לנו שהם יערבו בית משפט, משטרה וכו', אמא שלי, לא נלחמה עליי כמובן, ואמרה שאני יחזור לפנימייה וזה..
טוב ככה עובר לאט לאט החופש הגדול, נורא התאכזבתי והתעצבנתי כי הודעתי לכולם, ואני גם לא רוצה להמשיך שם, אני עולה לכיתה י' עם בית ספר שאני אמנם מכיר אבל אני לא אוהב את הילדים שילמדו איתי, אין לי ביטחון, קשה לי, יורדים עליי כל הזמן וצוחקים עליי שאני מתנהג כמו הומו וכאלה.. אבל עזבו, גם עם זה אני מתמודד ביום יום. וכל בעיות כאלה שיש לי. אז המקרה הראשון הממש גדול - רבתי עם אחותי הגדולה קללות ואז מכות (לא משנה למה) אבא שלי בטלפון קילל אותי ואיים עליי ואמא שלי הביאה לכאן עו"ס ודיברנו והכל היה בסדר..
אח"כ המקרה הגדול שהיה היום ממש לפני שעתיים,
זה הולך ככה - יש לאמא שלי חברה ממש טובה שגרה קומה מתחתינו , אז אמא שלי ואחותי הקטנה היו שם ואני ירדתי גם אח"כ..
אחותי (בת 10) ישבה על הספה אחכ היא קמה, אני תפסתי , כאילו אני ישבתי במקומה , אחכ היא התחילה להגיד לאמא שלי שאני תפסתי לה תמקום, אמא שלי כמובן התעצבנה עליי.. אמא שלי קמה מהמקום שלה ואמרה לאחותי בואי שבי, אחכ אמרתי לאמא שלי בואי רוצה לשבת במקומי אח"כ התווכחנו אני ואחותי, היא הציקה לי אני הצקתי לה.. אז אמרתי שאני ילך , כי אין לי כוח אליה ואז באתי כמעט ללכת , ואחותי התחילה לבכות (היא כל הזמן בוכה ממש כל הזמן ואמא שלי כמובן מרחמת עליה) ואמרה לה שהצקתי לה שלא הייתה בבית (והיא בכלל הציקה לי ועצבנה אותי ולא עניתי לה בכלל) אז אח"כ אמא שלי אמרה לי "תגיד תאמת אל תשקר" (דרך אגב, כל זה היה ליד - בעלה של חברה של אמא שלי, חברה של אמא שלי, הילדים שלה, ואחותי הקטנה כמובן.
אז אמרתי טוב קיצר ביי אל תשגעו אותי ואמרתי לאחותי הקטנה אחד אפססס ואז אמא שלי נתנה לי סטירה לראש חזקה.. ואמרתי לה אל תגעי בי, אז היא דחפה אותי ובעטה בי לבחוץ אז אני לא נגעתי בה אני רק הגנתי על עצמי ז"א שהזזתי אותה באמצעות שתי הידיים שלי. ואז עליתי כולי בעצבים בזמן שהיא מקללת אותי בלי סוף אמרתי לה את שרמוטה וזהו ואז היא התקשרה למשטרה ושאלה אותם מה עושים במצב כזה כמעט הזמינה לי משטרה , ואז הם אמרו שזה אישפוז, אם היא לא יכולה להשתלט עליי
ואז היא התקשרה לאבא שלי כמובן, כי כל מה שאני עושה היא מתקשרת לאבא שלי כי הוא מקלל אותי ומאיים עליי ונותן לי סטירות או בעיטות אם אני מעצבן אותו. הרבה בכיתי ממנו בחיים .. אני לא אוהב אותו כל כך..
כי כבר נמאס לי ממנו והוא מתייחס לאחותי יותר..
לא משנה זה לא הסיפור..
אז היא התקשרה אליו איזה 10 פעם והוא לא ענה לה למזלי..
וזהו. עד עכשיו כלום ..
היא אמרה שאני מחוק מבחינתה ושאני מת מבחינתה ויש לה רק (את הכמות אחיות שלי, לא אפרט פה)
אבל אין לה אותי כאילו ..
מה עושים במצב כזה?
תודה לעוזרים..