גדלתי במשפחה גדולה 10 אחים עם אמא פראנואידית לחוצה ביקורתית וצעקנית היא כמעט אף פעם לא הייתה מפרגנת ותמיד מתלוננת על כל דבר שעשינו אני זוכרת שבתור ילדה תמיד הייתי מנסה לרצות אותה אבל ידעתי שאחרי כל ריצוי תעבור חצי שעה והיא עוד פעם תחזור להתלונן על כך שאני ילדה חרא אני יודעת שלאמא היו חיים קשים ואני מנסה להזכיר לעצמי את זה שהייתי בת 9 שתיים מהאחיות הבוגרות שלי התחילו להתנהג אליי בצורה שתלטנית הם היו מקללות אותי משפילות אותי מכריחות אותי לעשות דברים שאני לא רוצה אני זוכרת שניסיתי להגן על עצמי והתנגד אבל הם היו יותר גדולות ממני הם היו שתיים ותמיד איימו עלי במכות תוך כדי השפלות ואיומים ההורים שלי אף פעם לא עזרו לי הם אמרו שצריך לכבד את המבוגרים אחיי הבוגרים זכו ליחס אכפתח דואג ונדמה שאמא אוהבת אותם יותר ושהם יותר חשובים אחרי זה שהיתי בת 12 שלחו אותי לבית ספר אלים בטירוף ולא ידעתי איך להתמודד עם הילדים שם לא היה לי ניסיון חברתי כי אמא אף פעם לא נתנה לי לצאת לשחק בחוץ וללכת לאירועים חברתיים חטפתי שם הלם וחרדה הילדים שם היו נוראיים גם אלה שהיו אמורים להיות "חברים ' לא היו כאלה העניין הוא שאני התחלתי להרגיש באותה תקופה חרדה חברתית והאשמתי את עצמי הפחדנות אני עדיין מאשימה את עצמי הפחדנות כי כל פעם שאני נקלעת לריב אני חווה חרדה כל כך עמוקה אני בקושי מצליחה לחשוב כל מה שאני רוצה זה לברוח משם וזה מאייש אותי ומעייף אותי נפשית המחשבה שאין לי אותי ברגעים הכי קשים שלי אתם חושבים שאני פחדנית ? למה לדעתכם אני חווה חרדה כזאת עמוקה ? כי האמת נראה לי שבגלל זה יש לי חרדה אתם חושבים שזה בגלל מה שעברתי בילדות ?נ. ב הייתי אצל פסיכולוגית וזה לא עזר אשמח אם תענו לשאלות שלי ותודה מראש :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות