היי, יצאתי עם בחור במשך כשנתיים. כשרק הכרנו ראיתי שהוא בחור נחמד וחמוד.. אבל משהו מההתחלה היה לי חסר.. הוא היה בן גילי, הרגשתי שהוא קטן..עכשיו הוא עדיין לא התחיל לעשות כלום עם החיים שלו, ואני סטודנטית שנה ב כבר.. אבל ניסיתי כי ראיתי פוטנציאל.. במהלך השנתיים האלו הוא נפגש הרבה עם המשפחה שלי, הזכיר פה ושם חתונה, היה רציני והכל..
ואז היינו שבוע שלם ביחד. ובשבוע הזה הוא היה מדוכא, עצוב, שקוע בעצמו.. וזה ממש חרפן אותי! כאילו, אתה עם הבת זוג שלך.. תשתחרר מהכל.. תשמח! ניסיתי כמה שיותר לשמח אותו, לצאת איתו.. ואז בסוף השבוע הזה נפרדנו.. כי פשוט הרגשתי שזה כנראה לא זה.. ושאף פעם לא הייתי באמת מאוהבת.. זה היה קשה.. עכשיו עבר חודש. כל מי ששומע שנפרדנו לא מתפלא.. כולם אומרים שלא היינו באותה רמה, שאני צריכה מישהו גדול יותר, שכבר יודע מה הוא עושה בחיים וכו וכו.. אבל לפעמים הוא קצת חסר לי.. ואני פעם ב חושבת על לחזור אליו.. כדאי? או שזו תקופה הגיונית של געגוע? (הוא רוצה לחזור)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות