מה זה ילדים קטנים? איך מתייחסים אליהם? למה אני לא מקבל אותם?

מה זה ילדים קטנים איך מתנהגים אתם ?

יש לי קנאות חריפה כלפי אחיי הקטנים .. אני מרגיש שיש להם יותר זכויות ממני .
תנאי המחייה כיום במשפחתנו הרבה יותר טובים מאשר כשאני הייתי ילד בגילם.
היחס של ההורים כלפיי אחים שלי שונה מהיחס שאני קבלתי מהוריי בילדות ..

מגיל צעיר מאוד ועד גיל 15 הייתה כלפי אלימות פיזית ומילולית מצד שתי ההורים.
אמא שלי הודתה לא מזמן שכשאני הייתי קטן היא החסירה ממני תשומת לב , אבל אחים שלי מקבלים עכשיו בשפע.

מדובר באותם הורים שהיו לי אז בילדות ולא שאני מתלונן שהוריי החסירו ממני ולילדי אני מספק הכל .. אלא ההורים שמתנהגים למופת עם אחיי הם אותם הורים שהתנהגו עליי בצורה איומה.

אני רואה איך הוריי גמישים עם אחיי בדברים מסויימים שאני קבלתי "לא" ולהלן מספר דוגמאות שהיו בגיל נעורים ועד עכשיו ולא בגיל של אחים שלי(שמוגדרים כרגע בתור ילדים קטנים)

רציתי לראות טלוויזה בסלון -היו אין סוף מלחומות בני לבין אבא שלי. לעמות אחים שלי שפשוט מקבלים את זה באהבה מאבא בלי שום עצבים. לא רק זה חברים , אבא גם מוותר על צפייה של חדשות שהוא מאוד אוהב ומקפיד לראות ..בשיל אחי הקטן
כשלי זה לא היה .

רציתי לפתוח את הספה הנפתחת בסלון (התחשק לי ,היה לי רצון לכך ,מה רע? ) אך ניעיניתי בשלילה לעמות אחים שלי , אחותי לפני שעה , התחשק לה לפתוח את הספה :) היא פתחה ואף אחד לא אמר לה כלום .

זה כל כך אכל אותי מבפנים שנגשתי לאבא כשהיה באותו רגע לבד, ואמרתי שזה לא נעים מה שהם עושים לי .. והזכרתי את העבר שלי .. והוא אמר שאני חייב להפסיק לחשוב על העבר זה לא טוב בשיבלי .. ושאלתי אותו למה הוא מאפשר להם ולי לא איפשר .. אז הוא השיב , שאני צריך להבין שהם ילדים קטנים. וזו לא פעם ראשונה שאני מעלה את הנושא הזה מולו .. וכל פעם הם ילדים קטנים


בעבר , כשרציתי לישון על הספה ונרדמתי עליה , למרות שהיא פנויה הוא העיר אותי כדי שאלך לחדר למיטה.. ,כשמדובר באחים שלי- ההורים שלי שניהם מאפשרים להם לישון על הספה רק כי הם רוצים .. וכדי לחזק ולאמת את הטענה שלי ,הנה לכם מה שאמא שלי אמרה לי כששאלתי לא מזמן בעניין הזה שהם ישנים בספה..

היא אמרה שבגלל שלאחי יש פחד לישון לבד אז הוא ישן עם אבא בחדר של ההורים . ואחותי רוצה גם .. "לא הבנתי איך זה קשור אחד לשני " אבל רק עצם האמירה "אחותי רוצה גם " מחזקת את הטענה שלי.

אני זוכר כשרציתי להכין טוסט בשעה נגיד 22:00-21-00 אז אמא שלי אמרה לי "מה קרה לך ,אתה תעיר את אבא" כעבור איזה זמן .. נגיד חודש.או יותר. השעה 22:00 אני קולט " אמא אפשר טוסט " אז לאמא שלי שאלה את מי ששאל ,מה הוא רוצה בטוסט ושאלה את הילד השני האם הוא רוצה גם.

חברים מה שהולך אצלנו בבית זו לא אפליה ?

אני כל כך רוצה לשחרר .. במשך שבוע שלם אחרי שלא יכולתי להחזיק את זה עוד ולהדחיק את האי צדק הזה ,נשברתי ונתתי לו את מלוא תשומת הלב שלי , כתוצאה מכך הלכתי לישון מתוסכל ועצבני וכל היום היה במחשבות על האי צדק הזה..במשך שבוע ..


אני חייב לציין שלא באתי לפרוק , עשיתי את זה מספיק. אלא אני רצית לתאר לכם מה אני עובר בבית כדי שתענו לי האם הטענה של אבא "הם ילדים קטנים" מוצדקת ? ואם כן אני אשמח לשמוע מכם ההורים עם נסיון של גידול ילדים עם פער גליאים גדול יחסית אחד מהשני או בוגרים שגם הם התגוררו/מתגוררים עם הוריהם ואחיהם הקטנים על מה זה ילדים קטנים?

מה אני מפספס ,לא מודע אליו , לא מקבל בילדים קטנים ?


המטרה שלי זה לשחרר , לא טוב לי ככה .