היי חבר'ה.
אז ככה - יש לי חרדה חברתית שמאוד מפריעה לי בתפקוד היומיומי. מצבים חברתיים מעוררים בי חרדה מפלצתית וחסרת שליטה, עד כדי כך שאני נמנע מלכתחילה מאותם מצבים חברתיים, והחיים שלי נהפכו להיות חרדה אחת מתמשכת.
זה נמצא איתי כבר המון זמן. כבר שנים שאני מסתובב עם החרדה הזאת, וניסיתי להיות הכי אופטימי שאפשר. אני זוכר שעוד בבית ספר (מלש"ב כרגע, מחכה לגיוס) התחלתי להתרחק מכולם, וכולם חשבו שאני "זאב בודד" ושאני לא צריך חברים אז כולם התרחקו ממני. רציתי לזעוק שאני כן צריך חברים אבל החרדה פשוט מונעת ממני את זה! אחרי ניסיון של שנים הגעתי למסקנה העצובה: אי אפשר להתמודד עם זה בכוחות עצמך. אני מבקש בכל לשון של בקשה, לא להגיב דברים כמו "זה הכל בראש" או "זה תלוי בך", כי מי שמגיב ככה כנראה לא מבין בחרדות.
אני מעדיף להימנע מטיפול תרופתי; זה לא משהו נגד התרופה עצמה (ההיפך, אני חושב שהיא תועיל לי יותר כל טיפול אחר), אלא זה יותר נגד העיקרון שהאושר והחופש שלי צריכים להיות תלויים בתרופה.
מה לעשות? איך אני נפטר מזה לתמיד?
בבקשה, תעזרו לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות