כן, כל כך!
היי לכם :)
זה קצת ארוך מקווה שתקראו עד הסוף..
אתמול ראיתי את הסרט:
"50 גוונים של אפור".
למרות שהסרט מגיל 18, אני הרגשתי שאני די בוגרת לגילי ושאני מסוגלת להתמודד עם תכנים שמיועדים לגיל בוגר יותר.
במהלך הסרט היו סצנות עירום, והתפתח קשר סאדו מאזוכיסטי בין הגבר לאישה.
אני לא יודעת למה, אבל כשצפיתי בסצנות האלה הרגשתי כאילו משהו לא בסדר..
הרגיש לי שזה לא "פטיש", או "ריגוש" של הגבר ששיחק את הדמות, אלא יותר סוג של הפרעה נפשית, על סמך אירועים שקרו בעבר וגרמו לגבר להיות אלים כלפי האישה, ולפתח אובססיה לכל הקטע של הסאדו מאזו..
השאלה שלי האם זה יכול לקרות גם במציאות?
לרוב גברים או נשים שאוהבים סאדו מאזו,
יכול להיות שזה מדבר אליהם לא בגלל "פטיש", אלא בגלל אלימות שהם חוו, דברים שהתרחשו בעברם וגרמו להם להיות אלימים ולאהוב את זה?
ועוד שאלה:
מה הקטע שתמיד כשאני רואה סרט, ומתחברת לדמויות, לסיפורים שלהם, נסחפת עם הטלטלות שהדמויות עוברות, ולבסוף הסרט נגמר בלי שום קטע, בלי תוכן, מידע, כלום!
סרט שלם גרמתם לי להתעניין, לקוות, להתרגש, ובסוף הוא נגמר לא מובן?
למה לעשות את זה?
סליחה על החפירות,
ותודה לעונים :)
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025