אמא שלי ובעלי לעתיד - איך אפשר לגרום להם שישלימו?

אמא שלי היא הדבר שאני הכי מכבדת ואני הכי אוהבת בעולם. היא גידלה אותי ובזכותה אני מי שאני. היא הכי חשובה לי בעולם.
לפני שנה ו4 חודשים הכרתי את הבחור שרוצה להתחתן איתי, הוא אוהב אותי ואני אוהבת אותו.
הבעיה - הוא חושב שהיא לא מכבדת אותו. (ואני יודעת שזה ממש לא נכון). הכל התפרץ בארוחת שישי כשהיא עישנה סיגריה והעשן הגיע אליו וזה הפריע לו, הוא עזב את המקום ביחד איתי (אני לא ידעתי בהתחלה שהוא עזב את השולחן בגלל הסגריה) וכשהגענו לחדר אני והוא אז הוא סיפר לי כמה שזה מפריע לו העשן סגריה. וזו לא פעם ראשונה שהוא אומר לי את זה. לי זה לא הפריע אז לא אמרתי לאמא שלי כל פעם כזה הפריע לו. אני לא שיקפתי בצורה טובה לאמא שלי את ההרגשה שלו בנוגע לכך שהעשן סיגריות מפריע לאמא שלי. ובאותה ארוחת שישי הוא התעצבן. למחרת הוא ניגש לאמא שלי ועשה לה "שיחה". היא נפגעה מעצם העובדה שהילד בן ה23 ניגש אליה עם דרישות. הוא אמר לה בשיחה שזה מפריע לו הסגריות ושהוא מבקש ממנה שכשהוא מגיע אלינו הביתה (וזה לא קורה הרבה, פעם בשבוע) אז הוא רוצה שהיא לא תעשן לידו - ביקש ממנה לצאת החוצה 5 דק כל פעם שהיא מעשנת.
אני נותרתי באמצע בין אהוב ליבי לבן אמא שלי. שני האנשים שהכי חשובים לי בעולם ושאני הכי אוהבת אותם. פשוט בכיתי.
רציתי לפתור את העניין. כי זה דבר רגעי. רציתי שהמצב יחזור לכמו שהיה מקודם.
בשיחות לאחר מכן עם אמא שלי - היא עמדה על דעתה, היא לא מוכנה שהבת שלה תצא עם מישהו שלא מכבד אותה. (ואני מאד חושבת שהיא צודקת, אבל מצד שני אני חושבת שאני יכולה "לחנך" אותו, כי הוא עדיין ילד). היא לא תשנה את החוקים בבית בגללו, להיפך, לדעתה הוא צריך להתחנן אליה ולכבד אותה הכי שהוא יכול כדי שיוכל להתחתן איתי. (ואני מבינה אותה, היא רוצה שיהיה לי חתן ראוי, לא גבר שתלטן או חסר כבוד לנשים, או גבר מכה חס וחלילה).
אבל לאחר שיחה איתה אמרתי לה שאיתו אני רוצה לחיות את חיי, ושהקשר איתו ממש חשוב לי. אז היא אמרה שאין בעיה לשכוח את הכל אבל - שהוא יבקש ממנה סליחה.
החבר שלי לא מוכן בשום אופן לסלוח, להיפך הוא רוצה שהיא תבקש ממנו סליחה. הוא מרגיש שהוא נפגע. הוא מרגיש שהיא זילזלה בו. (למרות שהסברתי לו שזה ממש לא נכון, והוא פשוט עושה מנמלה פיל, הוא מגזים בטירוף!).
אני - התלבטתי מה לעשות . לא ידעתי מה לעשות. אבל הייתי חייבת לפעול. אחרת, יכול להיות שבעלי לעתיד לא יהיה בעלי לעתיד. ושלא יהיו לנו ילדים ביחד. (אני ממש רוצה לחיות איתו, להתחתן, ולעשות איתו ילדים).
הזמן הוא עניין חשוב. חבר שלי אמר לי שהוא כל הזמן חשב על זה, זה הציק לו. הוא דיבר על זה עם חברים שלו מהעבודה.
הדילמה שלי היא כזו :
הוא רוצה שהיא תסלח לו + שלא תעשן לידו.
היא רוצה שהוא יסלח לה.
אמרתי לו (ללא ידיעתה) שהיא מתנצלת אם דבריה לא התפרשו נכון, ושהיא תמיד כיבדה אותו. ושמצדה שיבוא אפילו היום והיא תגיד לו סליחה.
לה אני אמרתי שאני יודעת שהשיחה שהוא אמר לה הוא לא היה אמור לעשות, זו באמת חוצפה אבל הוא ילד, ובבקשה שתבין שהוא טיפש, והוא עוד ילמד כי אני אחנך אותו בעתיד שיש דברים שיותר חשובים מזה. ביקשתי ממנה שתפסיק לעשן מולו - היא לא מסכימה, היא קובעת את החוקים בבית שלה.

אנא ממכם, אני לא יודעת מה יהיה בפגישה ביניהם. אני שיקרתי לשניהם מתוך כוונה ששניהם ישלימו. אני מפחדת שהם יריבו ואני אאבד את אחד מהם.
מה לעשות?
איך אפשר לפתור את העניין?
תשובה מהירה ממש תעזור, כי מחר הוא מתכוון לפגוש בה, והיא עדיין לא יודעת על זה.
בבקשה שזה יעבור בשלום.