ממה להתחיל, אני מרגישה שאני לא חיה. ששום דבר לא שווה. תמיד משעמם לי.
כמעט כלום לא מעניין אותי.
אני בחורה מוכשרת אבל לא מתפתחת בזה. ולא מרוויחה מזה כסף למרות שחסר לי.
אני בחורה אוהבת אבל אני לא מאמינה באהבה בזוגיות. יש לי ידיד קרוב שהכרתי באינטרנט , זאת אומרת יצאנו כמה פעמים ואני מרגישה אליו ממש קורבה אפילו בפעם האחרונה שיצאתי איתו היה שם משהו אני מאמינה שזה יכול להתפתח למשהו אבל . אפילו במחשבה שלי עצרתי את זה שם, ברצון פנטזי..
אני שומעת הרבה שאני מבוזבזת וגם מרגישה ככה שאני לא חיה עם כל כולי.
אני גם בשנה האחרונה כל הזמן בוכה כמעט כל לילה. ומרגישה ריקה. ושהכל כלום ומשעמם ולא שווה. ולא 'כאן'.
קשה להסביר.
ניסיתי פסיכולוגית וירדתי מזה וגם פסיכאטרית עם סוג של כדורים וירדתי מזה.
אני בכל לא בטוחה שיש לי דיכאון כמו שזה נשמע. אבל אין לי כלום. וזה התחושה שאני מסתובבת איתה כבר מעל שנה אולי שנתיים.
אני תמיד חושבת מחשבות שאני אשאר ככה.. או נגיד שאהיה אם חד הורית אם בכלל. אם בכלל יהיה לי כסף לעצמי או לחתול, וכל מיני מחשבות מפגרות כאלו.
אני גם מתמכרת לבכי. ואם מידי שמח לי אז אני אמצא איזה לילה אחד לבכות.. ולהרגיש מרוקנת וריקה. כי סתם היתי שמחה ממשהו קטן..
אני גם כל זמן מדברת עם אנשים חברים וחברות מהאינטרנט שאני מדברת בצ'אט אחרת אני מרגישה לבד. ולכן אני מרגישה שהם חלק מהחיים שלי. ויש לי ממש רגשות אליהם.(רגשות חיבה)
אני לא יודעת מה לעשות אני לא יודעת איך להגדיר את מה שקורה לי.
אני לא רוצה למות זה לא דיכאון. אבל לפעמים פשוט בא לי כלום. לא להיות.
חשבתי כי אני עצלנית וקשה לי לחיות ולהשיג דברים, או שאני מוותר..
אני לא יודעת ממה זה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות