היי, בחרתי במדור התמודדות עצמית ולא בית ודיור מכיוון שהמעבר לחוץ לארץ בלתי אפשרי. אני לא מתחברת לארץ, לא מתחברת להמוניות ולאנשים. ברור לי שבכל מקום יש אנשים רעים, פיגועים וכו'. אבל אני לא מתחברת למקום הספציפי הזה. כל שני וחמישי פיגועים, חם פה נורא, מלחמות כמעט כל קיץ, ערבים שמתנחלים בכל פינה כאלו זו הארץ שלהם, ועוד רוצחים! בכל אופן, אבא שלי גר במשך חודשיים לפני שהתחתן עם אמא שלי בקנדה, לבד. ראיתי כל כך הרבה תמונות, ושמעתי חוויות וקינאתי. היה לו כלכך טוב שם, הבעיה הייתה שהוא היה בודד, והוא הכיר את אמא שלי בארץ, כשחזר. אבא שלי כל הזמן אומר שאם היה כסף הינו חוזרים לקנדה, אנחנו משפחה של תשעה נפשות, ורק אבא שלי עובד עם משכורת מינימום ובקושי סוגרים את החודש. קשה לי, העוני בארץ, חוסר הרצון לחיות פה אני מדוכאת לגמרי. אני יודעת שמה שמראים בסרטים ומספרים מקנדה זה כמובן לא כל האמת, אני יודעת טוב מה הולך שם, וזה הרבה יותר טוב מהארץ. הנופים, השלג, המקומות, לא חם שם כמו בארץ. אני מדוכאת, כשאהיה גדולה לא אשאר בארץ אני יודעת את זה, אני אקח איתי את אבא ואמא שלי ומי שיירצה להצטרף מאחיי, ונרד מהארץ. הבעיה היא עצם ההישארות פה. אני כל יום מדוכאת יותר מהקודם. אף פעם לא הייתי בחו''ל, אפילו לא לאילת, מרגישה נורא :( איך להתמודד עם המציאות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025