יחסים מורכבים עם אבא, מה לעשות?

שלום,
אנחנו משפחה בת שלושה ילדים, אני הבכורה..
לאחרונה יש עניין שמטריד אותי, אני מרגישה שאני אתפוצץ יום אחד אם אני לא אדאג לפרוק את רגשותיי..
אנחנו גדלים במשפחה טובה, אין לי תלונות באמת ההורים שלי תמיד עשו הכל בשביל שאנחנו הילדים נהיה אנשים משכילים, אקדמיים... ולא נעשה את הטעיות שלהם.
העניין קשור באבא שלי, אבא שלי הוא באמת אדם טוב, לא יזיק לאחרים וילחם על עקרונות של מוסר ודרך ארץ.. אך אני מרגישה שמגיל יחסית קטן מצטבר אצלי כעס עליו, כעס שבכל פעם שקורה משהו, והוא מעיר משהו אני מרגישה שאני רותחת, אך אין לי אומץ להגיב..
אבא שלי הוא אדם די מופנם, לא טורח לחשוף את רגשותיו.. אם זה ביחסיו עם אמי (שבחיים לא טרח להביא מתנה ליום הולדת, להגיד משהו נחמד), או עם הילדים.. אני יודעת שהוא כן אוהב אותנו, אבל הוא פשוט כזה...
אנחנו גדלנו בידיעה שמה שאבא אומר זה מה שיקרה, לדוגמה יכולנו לריב, ריב לגיטימי בין אחים.. כשהוא היה מגיע הביתה לא היה מעניין אותו מה קרה מי נגד מי, העיקר השקט ומצידו לתת לשנינו עונש או לזלזל בדברינו.. העיקר השקט שלו..
אני חושבת שגם הושפעתי מאוד מהיחסים שלו ושל אמי, אני הייתי נוכחת בריבים ביניהם.. תמיד אמא שלי הייתה נכנעת רצונותיו (הוא אדם בעל סמכות, כשהוא אומר משו מצייתים לו, כנראה הוא לא יודע לעשות את ההבדל בין העבודה לבית).. במשך שנים ראיתי את אמא שלי כקטנה, בדיוק כי שהוא הציג אותה בריב..
עם השנים גדלתי וראיתי את היחס המזלזל שלו, הוא כנראה חושב שהוא תמיד צודק.. ויודע לתת לך להרגיש חסר אונים ודביל מולו.
אני לא יודעת בכלל איך להסביר את זה, או מאיפה להתחיל..
החוסר סבלנות שלו,אבא זה לא רק להביא כסף כשצריך.. אז למה הבאת ילדים? כדי שתוכל להתייחס כשנוח לך..(אמנם עם אחי הקטן ביותר יש שיפור, אולי בגלל שהם הביאו אותו בגיל מאוחר יחסית לאחר שנים לא פשוטות בכלל שעכשיו יש שקט כלכלי).
אמא שלי גידלה אותנו למעשה לבד, מלרוץ בגשם ברגל לחוגים ועד שיעורי בית ומבחנים.. וכמובן שהיום הוא יודע לזקוף לזכותו דברים.. נכון שבלעדיו המצב הכלכלי לא היה טוב כמו שהוא, אבל את החינוך שלנו ומה שאנחנו עכשיו הוא לא יכול לזקוף לזכותו.
עכשיו אני פשוט מעדיפה להתרחק כשהוא מתחיל עם השטויות שלו.. יש רגעים שאני פשוט לא יכולה לסבול אותו.. איך אמא שלי סבלה אין לי מושג..
אני לא יודעת מה לעשות, אני עדיין נרתעת ממנו, אמנם כשמשהו בהתנהגות שלו פוגע בי אני אומרת, אבל לא עומדת על זה.. עדיין יש לו כוח עליי.. אין לי אומץ פשוט ואין לי מושג למה..
אני רוצה להיפטר מהכעס הזה.. יש לציין שאמי בדיוק מה אני חושבת, אך אני לא רוצה לגרום לבעיות בנישואין שלהם אם אני אתפרץ יום אחד..
מה לעשות?