לידידה שלי יש הפרעה דו קוטבית וזה גורם לי לשנוא אותה

כבר כמה זמן לידידה שלי יש בעיות הא הייתה מקליטה הקלטות לקבוצה של הכיתה שלנו (כיתה חדשה שהגענו אליה שתינו רק השנה כי עברנו לאותו בית ספר תיכון) בארבע בבוקר וכולם צחקו עליה. התחילו להיות לה בעיות שינה ואני וחברות שלי מאוד דאגנו לה אחרי כל החפירות היא חזרה לבית ספר (היא לא באה מלא זמן) ופשוט שתקה כל הזמן. אז כמעט כל החברות שלנו הפסיקו להתעניין ולדאוג לה ובעצם נשארתי רק אני (ועוד מישהי שהייתה איתה לפעמים) היה ככה שכמה חודשים אני הייתי היחידה שדאגה איפה היא ומה היא עושה ואם היא לבד ואיך היא מרגישה בזמן הבית ספר.
באיזה שהוא שלב היה לנו ריב גדול כי היא ביקשה ממני לעשות חלק בעבודה משותפת שהייתה לנו בדקה התשעים כשהיינו צריכים להגיש אותה ליום אחרי בכל מקרה רבנו השלמנו איבחנו אותה גילו לה הפרעה דו קוטבית (שאני ואמא שלי כבר חשדנו שהיה לה קודם כי לחברת ילדות של אמא שלי יש אותו דבר וכמובן שחברות שלי לא האמינו לי)
היא ממשיכה לחפור וכותבת לי כל יום ומקליטה הקלטות מאוד ארוכות וחסרות כל משמעות שסתם חוזרות על עצמן חשוב לי לציין שביום שרבנו בדיוק יצאתי מפגישה מאוד רגשית עם פסיכולוגית והרגשתי רע גם ככה. בנוסף יש לי OCD והפרעת קשב וריכוז ובעיות רגשיות אז אני מאוד מאוד רגישב בעצמי והרגשתי חובה לשמוע כל הקלטה שלה ושמעתי כמעט את כולן (גם אחת באורך 14 דקות ששמעתי כמעט את כולה כי מה לעשות שיש לי עוד דברים חוץ ממנה)
היום היא אמרה לי שהיא התחילה להשתמש בתרופות רגילות ושלחה סרטון של היד שלה מפרכסת בתור תופעת לוואי שאלתי אותה אם זה בטוח שזה נורמלי כי אף פעם לא ראיתי את זה ואני ידעתי כמה דברים על תופעות לוואי כי עברתי חוויות מאוד רעות עם ריטלין (התקפי חרדה שהובילו לכך שבמצבים מסויימים אני מקבלת התקפי חרדה מה שאף פעם לא קרה לפני) והיא פשוט התפרצה עלי שהדבר הקטן שיש לי שונה ממה שיש לה ושאני לא מבינה והתחילה לחזור לריב שהיה לנו ועל איך שאני משתמשת בOCD שלי בתור תירוץ דבר שהוא פאקינג בולשיט כי אני באמת עובדת מאוד קשה בלא לדבר על הבעיות שלי ואני אף פעם לא משתמשת בהן בתור תירוץ לכלום בניגוד אליה שניצלה את הכל ואת כולם בחודשים האחרונים
הסברתי לה שאני דאגתי לה בניגוד לכולם וכן זה נשמע מתנשא וכן לא מזיז לי תתחת בגלל שהחברות שלי היו שקועות בעצמן בזמן שאני ויתרתי מעצמי כבר חודשים בשבילה והיא אפילו לא אומרת פאקינג תודה
הראיתי לחברה הכי טובה שלי את השיחות והיא כל פעם אומרת לא להתיחחס כי זאת לא היא באמת
אבל האישיות שלה הייתה פאקינג דוחה עוד קודם ונמאס לי לוותר לה ושאף אחד לא מבין אותי. היא לא מוכנה לקבל שלא רק היא סובלת אלא גם מי שסביבה (כן כן ברור שהיא סובלת קשה יותר אבל יש עוד פאקינג אנשים בעולם והיא גורמת להם לסבול)
אני באמת כבר בוכה ואין לי מושג יותר אם זה מדאגה או כעס או שניהם
סליחה שזה ארוך אבל אני הייתי חייבת לכתוב למישהו ואני יודעת שרוב התגובות יהיו לטובתה וכמה אני צריכה לתמוך בה ואני יודעת שזה מגעיל ואני משתדלת לא לעזוב אותה ולנתק איתה קשר כשקשה לה (לא שאני יכולה אני איתה בכיתה לעוד שנתיים) אבל היא גורמת לי להרגיש חרא ונמאס לי