השנה בבית הספר, נתנו לכיתות ו' לחנוך ילדים בכיתה א'.
הכיתה שאני נמצאת בה קיבלה את כיתת החינוך המיוחד.
לילדה שחנכתי אותה קראו שיר. והיא ילדה מקסימה. היא אף פעם לא עשתה משהו רע
ותמיד עזרה לי בפעילויות, בסוף השנה היא נתנה לי שרשרת שכתוב עליה השם שלי.
בערך מגיל 11 אני חושבת על להתנדב בכנפיים של קרמבו, ואפילו יש להם מרכז 3 רחובות מהבית שלי, ואני כבר בגיל המתאים כדי להתנדב ולהיות חונכת צעירה בערך שנתיים, ההורים שלי (שביקשתי מהם להתנדב בערך כל שנה מגיל 10) אאומרים ש'עם כל הכבוד למעשה הטוב שלך' (בטון זלזל, כאילו הם לא מאמינים שאני אצליח או לא מאמינים שאני רוצה להתנדב רק בגלל ה'מעשה הטוב') את עדיין ילדה ולא כולם שם מכוונות טהורות, כשתיהי גדולה יותר, תתנדבי.'.
נמאס לי כבר, הם כל הזמן מדברים כאילו העיר שלי שורצת רוצחים, ובאמת שהיא לא. אפילו עם חברים לקניון הם לא מרשים לי ללכת.
בכ"מ הם כבר אמורים לי את זה מגיל 10. ואני מרגישה שהם מנסים לשכנע אותי שכל העולם שורץ רוצחים, אפילו במקומות שמתקיימים בהם תנועות נוער ובמקומות שיש בהם אבטחה. אפילו להתנדב הם לא מרשים לי. ובאמת שאני מנסה לעשות הכל כדי להראות להם שאני אחראית וכל פעם מחדש הם אומרים לי 'עוד שנה'.
הם צודקים?
יש איזושהי דרך שבה אני יכולה לשכנע אותם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025