ערב טוב לכולם.
לאחרונה התפתח מעין קשר ביני לבין מישהו (במסגרת העבודה).
יש לציין שההיכרות ועצם זה שהתחלנו לדבר בכלל הייתה בגללי בעצם.הוא התקדם לסניף אחר.
ראיתי אותו באחד הספסלים והוא היה ממש חמוד ככה לבד אז חייכתי והוא ראה את זה וחייך בחזרה.מפה לשם הוא הוא ניגש אלי ואל החברה שלי שהייתה איתי באותו רגע ואיכשהו החלפנו מספרים.
ומאז..רק כאבי ראש.
הוא ביישן נורא (וגם אני אך כנראה שפחות ממנו),ובכל פעם שהוא מנסה להציע לי איכשהו לצאת זה בדרך גרועה ממש או לא בתזמון הנכון,ואז הוא חושב שאני כבדה.
אנחנו נורא שונים אבל הוא באמת בחור טוב ועם אופי מהמם.
אבל אני פשוט לא מוצאת את עצמי מתרגשת ועם פרפרים ממנו.
אמא שלי אמרה לי "תחכי עם זה אל תמהרי לברוח"- והיא תמיד צודקת,אבל אני מרגישה שיקח לי מלאאא זמן לנפץ את החומה הזו של הביישנות ואין לי כח לזה .למרות שאני יודעת שהוא שווה את זה.
אני מנסה לבוא לקראתו ולא ללחוץ יותר מדי וכן להתעניין ולצאת לפה ולשם ,אבל אני עדיין לא רואה את זה קורה.
ניסיתי לקחת צעד אחורה ונראה לי שהוא הבין ובגלל זה החליט להיות קצת יותר נוכח (מה שרציתי מההתחלה) ואפילו נפגשנו אתמול ויצאנו לטיול רגלי סתם בערב ביוזמתו.והוא הפתיע וכן פתאום הפעיל מגע פיזי וסתם לקח לי את היד.אבל לא הרגשתי כלום.
גם השיחות יבשות.
עם האקס האחרון היה לי כימיה מטורפת,הוא היה מטריף לי את כל מערכת הדם כשדיבר איתי על מוזיקה או סרט שראה ורצה שגם אראה.היינו מדברים על דברים הזויים והרגשתי הכי שפויה שיש.
אני מרגישה פשוט נוראית.
אני לא יודעת מה יש לי אבל לא בא לי לוותר עליו אבל מצד שני אני לא באמת עם פרפרים.
ולהשאיר אותו כידיד לא לעניין.
אני לא רוצה שזה יהיה מאומץ ככה,זו לא אני.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות