היי לכולם, אני בת 37, נשואה 11 שנים, אם לשלושה ועובדת כמזכירה בחברת עורכי דין. עם השנים הפכתי להיות כלואה בתוך החיים שבניתי לעצמי. אין סוף ציפיות ובקשות מופנות כלפיי מהסביבה: בוס, בעל, ילדים, משפחה מורחבת, ואני כרעיה, אם ועובדת משתדלת למלא אחריהן בצורה הטובה ביותר כדי שכולם יהיו מרוצים ממני, אבל לא נשאר מקום בשבילי.
החיים שלי כיום הם "בית - עבודה - בית". מבחוץ הכל אולי נראה בסדר גמור, אבל מבפנים אני בוערת! רוצה שלכולם סביבי יהיה טוב, אבל איפה אני בתמונה הזאת? מתי יגיע סוף סוף תורי לחיות??
אני יודעת, ודאי תאמרו לי "תתחילי לצאת, תמצאי תחביבים, תעשירי את עצמך". אבל מה לעשות שבעלי יבש, לא מתחשק לו לצאת בערב וכבר לא כל כך מתעניין בי. גם בבית אנחנו לא ממש מבלים יחד כי התשוקה ההדדית בירידה. כשאני יוצאת עם הילדים זה יותר בשבילם מאשר בשבילי. נסו אתם לצאת עם שלושה ילדים תובעניים ומתישים. ולמען האמת החברות קצת נמאסו עלי ואין לי כוח לחפש תחביבים...
אז מה עושים? איך יוצאים מהמצב הזה??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות