לא מבינה איך הוא פתאום שונא אותי ככה!

אני עובדת עם מישהו איתי כשנה והיינו ידידים טובים במשך השנה הזאת.
לפני כמה חודשים היחסים בינינו הלכו למקום אחר ונוצרה בינינו קצת יותר משיכה. עד שלבסוף התנשקנו והתפתחו בינינו דברים עד ששכבנו.
לאחר ששכבנו המשכנו קצת עם הפלרטוטים, כמובן שבעבודה ניסינו שלא להראות את זה יותר מדי אבל כשהיינו לבד הוא כן המשיך עם זה והראה הכי רצון. לא ראינו את היחסים האלה כיחסים רציניים או משהו כזה, פשוט זרמנו עם הסיטואציה.
הייתה תקופה של שבועיים-שלושה שהייתי חולה כך שלא יכולתי לבוא לעבודה ולא ראיתי אותו. הוא דיבר ממש קצת בתקופה הזאת אבל לא ראיתי בזה משהו כזה נורא כי לא היינו מדברים הרבה סתם ככה ביום יום אולי כי היינו רגילים פשוט לראות אחד את השני בלי הפסקה בעבודה ומחוץ לעבודה(היינו כמעט 24/7 ביחד).
איך שחזרתי מהמחלה פתאום השתנה הכל.. הוא פתאום התרחק נורא, כבר לא הראה רצון לשום דבר, לא חיבק ובקושי דיבר, היה מתחיל עם בנות מול העיניים שלי וכאילו כלום לא היה.
לקחתי אותו לשיחה והוא אמר שהוא הבן האחרון שיפגע בי ושהכי אכפת לו ממני ושפשוט הוא כרגע בתקופה בעייתית (הוא באמת קצת התרחק משאר האנשים אז האמנתי) ושפשוט עדיף שלא אני או הוא ניפגע. סיימנו את זה בחיבוק ושהכל בסדר והבהרתי לו שבאמת חשוב לי שנישאר ידידים כי באמת אכפת לי ממנו ושהוא קודם כל ידיד שלי!
משם הכל נהיה רק יותר גרוע, הוא רק התרחק יותר פתאום ממש לא דיבר איתי כאילו אנחנו בריב, במפגשים חברתיים התרחק מלהיות לידי בכל רגע נתון. ממש הרגשתי ממנו סלידה אליי.
ככה במשך שבוע פשוט לא דיברנו, אפילו בקושי בהקשר של עבודה (וזה קשה לא לדבר על עבודה- הוא האחמ"ש שלי).
עכשיו הוא טיפה חזר להגיד לי שלום ופה ושם לדבר אבל אני ממש לא מבינה מה קרה!! וכשזרקתי לו על זה הערה הוא הכחיש לגמרי כאילו כלום.. אבל מדיבור עם חברים שלו הם מודעים למצב לגמרי שהוא פשוט לא מעוניין לדבר איתי.
ואפשר להגיד שכולם בעבודה אוהבים אותי.. ויש כאלה שהוא קרוב אליהם שאם כבר לא לסבול אותם ולא אותי. אין שום סיבה שהוא פתאום לא יסבול את האופי שלי כי הוא לא ראה אותי בכלל בתקופה הזו.

בבקשה תזרקו לי קצת אור על העניין..
אני יודעת שגברים אחרי שמשיגים את מה שהם רוצים אז יורד להם.. אבל עד כדי כך? הוא לא אמור לשנוא אותי אחרי זה.. עדיין היינו ידידים טובים ואנחנו מסתובבים 24/7 ביחד.