היי, בקרוב אהיה בת 24 ורציתי לשאול מה דעתכם על מצבי. הרווקות שלי נמשכת יותר משנתיים. אני לא לחוצה על זוגיות אבל בהחלט חושבת על הטווח הרחוק ומבינה שבסופו של דבר ארצה לצדי את החצי השני שלי. אני מפחדת למצוא את עצמי בגיל 30 עדיין מתנדנדת ומהרהרת לגבי הגבר שצריך להיות לצדי. אני מודה שהמראה החיצוני של הגבר וההיגיינה הבסיסית שלו מאוד חשובה לי, אך זה כמובן לא מבטל את חשיבות האופי שלו. במהלך הרווקות יצאתי למספר דייטים עם גברים שנראים לא רע, פרטנרים לשיחות ארוכות ומעניינות. אבל בשלב מסויים היתי מפסיקה את הקשרים האלה בלי סיבה מהותית. יש לציין שלא שכבתי איתם. אני לא מתחרטת, לא מרגישה שהפסדתי. אבל בדיעבד יכול להיות שארגיש תחושת פספוס במידה ואמשיך בדרך הזאת.
לשאלתי: כולם אומרים לי כל הזמן שאני אמצא בסוף את הגבר שלי, אין מצב שלא,אין דבר כזה שלא.. אבל מי אמר? לא חסר אנשים שמעולם לא חוו מערכת יחסים בריאה .לא חסר אנשים רווקים בעולם גם בגילאים מבוגרים. מאיפה כולם בטוחים שאני אמצא אותו? ואם לא? איך ללמוד להתעלם מפגמים שטותיים באנשים ולא לפסול אותם בגללם?
תודה לעונים!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות