אני לא יודעת איך להתחיל.. ולא בטוחה שאני רוצה להתחיל.. אבל אני חייבת לקבל עזרה. יש לי רגשי נחיתות שמובילים אותי הישר למעמקי הדיכאון ולמקומות החשוכים שלי.
אני בת 20. יש לי ראש על הכתפיים ואני תמיד שואפת ללמוד יותר על הסביבה, על עצמי ועל החיים. אני בן אדם טוב בסכ'ה אבל מאוד פשוט.
אין לי ואף פעם לא הרגשתי שיש לי משפחה או באופן כללי שאני משוייכת לאנשהוא. אף פעם לא היה לי קשר זוגי..
אני הולכת בהרגשה של נווד עם חצי תרמיל על הגב בין אלפי אנשים שסביבי. כואב לי הלב על מה שאני גורמת לעצמי להרגיש..
יש לי חברים נפלאים..בדר'כ אני אומרת שהם המשפחה שלי. אבל אני יודעת בתוכי שאין בכלל מה להשוות.
אני מוגדרת בצבא כחיילת בודדה וגרה עם שותפות, החברות מהצבא מעריכות אותי וסומכות עליי כאוזן קשבת.
אני לא תמיד מצליחה להיות נאמנה למי שאני מחשש מהסביבה ומחשש שמה יתקרבו אלי יותר מידי, שיכירו אותי יותר מידי.
כל מה שקשור בסביבה שלי אני לוקחת בקיצוניות. מפרשת יותר מידי סיטואציות..
אני מרגישה שאני לוזרית ללא משפחה וללא בן זוג. במיוחד שאני לא נותנת לעצמי את האפשרות להתקרב באמת לגבר.. ואל תגידו לי שזה יבוא בזמן שלו.. 20 שנה אני באותו המצב.
אני מרגישה אפסית.. למרות שאני יודעת שיש בי המון טוב.זה פשוט לא מספיק. זה אף פעם לא הספיק.
בא לי פשוט שמישהו יגאל אותי מעצמי...
אני מצטערת על החפירה.. רציתי לפחות להוציא קצת.. אני רק רוצה להיפטר מההרגשות האלו..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025