האמת היא שאין לי מושג מהיכן להתחיל. העבר כמו העבר מביא איתו להווה כל כך הרבה. ברוב הזמן יש תחושה משתקת כזו שרוצים לזרוק לפח.
סיימתי מערכת יחסים בת 3 שנים. הכאב הינו בלתי נסבל בעליל. מהמקום שבו סיימתי הלקאה עצמית מטורפת מרגיש לי שאילו היינו נפגשות בתקופה של היום יכולנו להיות מדהימות יחד (כן..זו אשה, לא..אני לא מוגדרת) הכרנו, התאהבנו, קפצנו למגורים משותפים עם הילדים ו..התפוצץ בפרצוף. מר, כואב ומציק.
על פניו נראה שהיא התקדמה. מצליחה להפתיע כל הזמן במקום הזה שפועל מתוך ובשם "אנחנו לא ביחד" (כל מיני שיודעות שמכאיב במיוחד)
ההגיון יודע שאני צריכה להרפות כי למה לי בכלל להיות בקשר עם מי שלא באמת עושה לי טוב. העניין הוא שאני תקועה על פעם. על החלום וורוד הזה שמכרה לי, על המקום שחושב שיכולנו להיות זן זוגי נדיר, אני תקועה על המישהי הזו מפעם שרצה לשחק עם ילדיי, וגרמה לי לחשוב שהנה אני כובשת את כל העולם. (החזיק בדיוק חצי שנה) כל שאר הזמן התעסקנו בחרא מסביב רק לא בנו.
כבר 9 חודשים שאנו לא יחד, אבל בקשר. לא רומנטי. משתפות באיך עובר היום, תופסות כאן סרט פה קפה פה מפגש עם הילדים אבל שום דבר מעבר. (למרות שהיו "גלישים" פעמיים..)
השבוע הבהירה לי שאולי כדאי שאתקדם. שלא אחכה לה. היא אמרה עוד כל מיני כאלו שכבר שמעתי ממנה בעבר אך משהו בי לא מרפה. ממש מסרב.
איך לעזאזל מניחים לעבר בעבר??????
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025