אחותי משתלטת לכולנו על החיים, אין לי כבר רעיונות לפיתרון

אני אשתדל לכתוב בקצרה.
אני הבת הקטנה במשפחה, יש לי עוד 2 אחיות גדולות. הכל מאוד מעורפל אבל מחיבור של סיפורים ושיחות עם קרובי משפחה הבנתי שלאחותי הגדולה (33) יש בעיות נפשיות מגיל מאוד צעיר, שהתחילו כשנולדתי. היא השמינה מאוד, נשרה מבית הספר מוקדם, חוותה התקפי דיכאון ועצבים לסירוגין, ובאיזשהו שלב אושפזה במקום שמטפל בבני נוער עם בעיות נפשיות. מאז ומתמיד היא מחזיקה את כולנו קצר כי היא אדם מאוד לא נעים ומניפולטיבי והפכפכה. קשה לי להסביר, אולי אם אתן דוגמא קטנטונת - הכינוי שלה אצלנו כמחמאה הוא "מיס פרינססה" ובילדותי (בערך בגיל 12) חזרתי הביתה וכברכת שלום אמרתי לה "היי! מה נשמע פרינססה?" והיא ככל הנראה חוותה מצב נפשי כלשהו ושפכה עליי תה שהיא שתתה באותו רגע תוך כדי קללות ואיומים. אחותי השניה, להבנתי, חוותה כל החיים שלה התעללות קשה ממנה שכללה מכות.

הזמן חלף והיא נהייתה פחות או יותר אדם "נורמלי". היא למדה במכללה, השילה משקל, התחילה לעבוד והקימה משפחה. אבל האופי שלה נותר כמו שהוא, מניפולטיבי מאוד. היא שחקנית מדהימה, זה גובל בסוציופתיות. היא משיגה מה שהיא רוצה ממי שהיא רוצה על ידי שקרים והעמדות פנים. אני מרחמת על הילדים שלה - היא מקללת אותם, מאיימת עליהם, בקושי מתעסקת בגידול שלהם או בהשקעה הורית כלשהי. הם מתנוונים, ממש מול העיניים שלנו - אני ראיתי איך מילדים שמחים ומתוקים הם נהיים ילדים סגורים, רעים, ממש מקבלים ממנה את ההתנהגות, לא מכבדים ומזלזלים...

כל אותן השנים היינו עמוד התווך שלה. כל מה שהפה שלה צייץ היא קיבלה. רצה הגורל ואבא שלי הלך לעולמו, ומאז - אמא שלי ניצבת לבד מול הכל. אני ואחותי השניה מאוד מסתייגות מלהתערב, כי אמא שלנו כל הזמן מתלוננת וסובלת מאוד אבל ממשיכה לעזור לה כי היא מפחדת ממנה (היו אינספור פעמים בהם אמא שלי פתאום תפסה אומץ לעמוד על שלה ולא לשרת את אחותי ובעלה והיא נענתה בחרם מצד אחותי, היא לא נתנה לה לראות את הנכדים שלה חודשים וזה שבר את הלב שלה.)
אני לפעמים כן "מסייעת" אבל אך ורק כי אני רואה שאמא שלי נשברת. זה הכל - הכל! היא מבקשת שנעשה לה קניות, שנוציא לה ילדים מהגן, שניתן לה כספים (לא מדובר במעט, אלפי ועשרות אלפי וגם הגיע למאות אלפי שקלים! ) והכל נעשה בדרישות ללא בקשה וללא סימן שאלה, היא כבר קיבלה שאמא שלי היא הסמרטוט רצפה שלה. אם אמא שלי למשל עסוקה - כמו כל אדם נורמלי - יש לה חוגים או קניות או סתם נחה בבית ולא יכולה להיענות לה - היא שולחת לה עשרות הודעות טקסט עם איומים וקללות. זה מזעזע. זה על קצה המזלג כל מה שאני מספרת כאן ויש לזה המון מעבר, אני מקווה שהצלחתי להעביר חלק מזה פה....

בכל מקרה. לאחותי לא אכפת אם אמות. לא אכפת לה מכלום. זה אדם אטום כזה, לא אכפת לו מי אתה בכלל העיקר שתשרת אותו, שתהיה שם כשכואב לו, שתביא לו, שתפנק אותו. דוגמא פצפונת היא שמעולם לא קיבלתי ממנה מתנת יום הולדת, מאחותי השניה כל שנה אני מקבלת ואנחנו חוגגות ביחד בכיף. ולעניין - לאמא שלי יש בן זוג. הוא אמיד, הכל טוב אצלו. אחותי הגדולה שונאת אותו כי הוא "לוקח" לה את אמא שלי. אני ואחותי השניה מאושרות, הוא אדם מדהים, גם אשתו נפטרה - הוא ואמא שלי מטיילים ומפצים על האבל והזמנים הרעים שעברו עליהם. הוא ממש עוזר לה, מעודד אותה, מסייע לה בהכל - זאת אהבה מדהימה שאני כל כך שמחה שקרתה לה. הכי מצחיק שהוא גם עזר לאחותי הגדולה בהמון , גם כספית - אבל היא החליטה שהיא שונאת אותו. התחילה לעשות לנו קונצים - אם הוא בארוחת הערב אז אני ומשפחתי לא נבוא. אני לא רוצה שיגע לי בילדים. עכשיו השגעון שלה זה שהיא רוצה שאמא שלי תחתום הסכם ממון איתו, וזה מצחיק - כי יש לו יותר כסף מאשר לנו! אין לו שום אינטרס. חוץ מזה, הכסף של אמא שלי הוא עניינה בלבד. היא מחרפנת אותנו ומתקשרת לעורכי דין כל היום והקללות והאיומים וההודעות... .זה בלתי נסבל! זה בית משוגעים! בן הזוג של אמא שלי לא מבין כבר מה קורה, הוא מתחנן לאמא שלי שתתחיל לעמוד על שלה ולא תיתן לבת שלה לסובב אותה ככה על האצבע ושאלה החיים שלה והיא הורסת אותם. אחותי מתקשרת לבני משפחה, משקרת לגבינו , אומרת שהיא מרביצה לעצמה ורוצה למות. אין לנו מושג מה עובר עליה כי לפני חודש היא קיבלה מאמא שלי 100,000 שהיא ביקשה מה*ירושה* !!!!! שלה. דבר שלא הבנו, כי אמא שלי עודה בחיים. בקיצור, אחותי ובעלה זוממים כל היום על כסף, מתים שאמא שלי תמות, מחרפנים את כולנו.


מה אני עושה? אני סטודנטית בת 22, עשיתי לאמא שלי אינספור שיחות. כולנו. אין לי כוחות יותר! האובססיה כל הזמן לשרת את אחותי והמשפחה שלה עולה לאמא שלי בבריאות. זה 24/7 להיות זמין למישהו אתם מבינים? לפעיים יש פה בבית אלפון מאחותי ב6 בבוקר רק כי בא לה משהו! אמא שלי מצידה טוענת שהיא מפחדת שאם היא תעמוד על שלה אחותי תעשה משהו לילדים כי היא משוגעת.

אנחנו משפחה ממש נורמטיבית מלבד אחותי ואני מתה כבר לעוף מהכל ולהתנתק. הבעיה היחידה היא אמא שלי שכואב לי עליה. מה - לכל - הרוחות- אני- עושה?!