היי..אני כותבת כאן שבורה אחרי בכי של יום שלם. אני ובעלי גרים בארצות הברית, הוא אמריקאי ואני ישראלית. אני שונאת את החיים פה כל כך, אף פעם לא הרגשתי כל כך אומללה, באתי לפה בגללו כי הוא לא יכל לגור ולעבוד בארץ. וויתרתי על כל מה שעבדתי עליו כל כך קשה בארץ כי אני אוהבת אותו כל כך. בכל אופן..יש לו ציסטה שחשודה כסרטנית והוא לא מוכן ללכת לבדיקה שתקבע אם זה סרטני או לא כי זה עולה 200 דולר ואין לנו הרבה כסף כרגע. אני מרגישה שאני קרובה לנקודת שבירה. אני לבד פה, אני לא מכירה אף אחד, אין לי עם מי לדבר ואני מרגישה שאני טובעת. דיברתי איתו על זה, בכיתי כמו שלא בכיתי מעולם, והוא לא מוכן ללכת לבדיקה. הייתה לנו מריבה ענקית ואני מרגישה כל כך נורא. אני לא יודעת מה לעשות. המריבה הגיעה לממדים כל כך גדולים עד כדי שהוא לא מוכן לדבר איתי ואני כבר שקלתי לעזוב ולחזור לארץ כי כל זה פשוט יותר מידי בשבילי. הוא מצפה ממני לאהוב אותו אבל לא לדאוג לו וזה בלתי אפשרי מבחינתי. והדבר שהכי מסתכל אותי זה שכשמשהו לא בסדר עם הבריאות שלי, הוא יוצא מדעתו מרוב דאגה, אבל כשזה הפוך, לי אסור לדאוג. אני צריכה להתנהג כמו רובוט ולא להראות רגשות. והוא מתעקש שזה בגלל הכסף אבל זה לא. אנחנו יכולים להרשות 200 דולר. אמרתי לו שאני אפילו אשלם את זה עם כרטיס אשראי מהארץ כך שזה לא יפגע לו בקרדיט פה. אבל הוא לא מוכן. אני מרגישה שאני בתוך חלום בלהות. ואני לא יודעת מה לעשות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025