אני מדריכת כושר קרבי שיש תחתייה 150-200 חיילים, מעבר לכך, אני חלק בלתי נפרד מהסגל והמפקדים של אותם חיילים, ההכשרה מאוד ארוכה וכל החיילים האלה יהיו תחתיי עד השחרור.
יש המון חיילים (וחיילות- אבל נתמקד בבחורים) מקסימים וחמודים, וישלי עם הרבה מהםקשר טוב מאוד ולמרות המעמד אין ממש דיסטנס ביני לבין החיילים שלי, אחד החיילים הציע לי לצאת איתו ותכלס זה נשמע לי רעיון ממש נחמד, גם אני די בטוחה שלממונים עלי (כלומר שאר הסגל שהם מפקדיי) לא יתנגדו לרעיון, אבל עדיין יש בזה משהו מוזר בעיניי, אני גם יודעת ששאר החיילים מאוד יסתכלו עלינו ואני לא בטוחה איך זה מצטייר, גם יצא לי להיתקל במצבים שמדריכות יצאו עם חיילים שלהן והרבה הסתכלו על זה בצורה לא מאוד חיובית.
בקיצור, חבל לי לפספס את ההזדמנות כי הבחור חמוד וגם זה דורש לא מעט אומץ להזמין אותי ככה שאני גם מאוד מעריכה אותו, מצד שני חשוב לי להצטייר בצורה רצינית ואני לא רוצה שיווצר איזה שהוא רושם שגוי או שלילי, גם מעניין אותי נצא וזה לא יצליח איך הקשר שלי יהיה איתו, למרות שלדעתי זה לא יהיה ממש מביך או בעייתי כי אני מאמינה ביכולת שלי להישאר מקצועית וכמה אובייקטיבית שניתן.
אני גם לא רוצה לחכות עד השחרור כי מי יודע מה יהיה אז, ונראה לי שחבל לפספס הזדמנות כזו...
השאלה איך אתם רואים את הסיטואציה, אם הייתם חיילים שלי איך זה היה מצטייר בעיניכם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות