מהתיכון אין לי חברים ואני מרגיש נורא בודד. אין לי עם מי לבלות, לדבר, לשתף.
בתיכון לא היו לי כ"כ חברים. בצבא הייתי מוקף בחארות ולא הסתדרתי עם מי ששירתתי. בגלל זה אין לי עם מי לצאת ואני נשאר לבד בבית.
אני תמיד מוצא אנשים שאני רוצה להתיידד איתם (אפילו בצבא מצאתי שניים) אבל הבעיה היא שאני לא יודע איך להמשיך עם זה הלאה. חוץ מהמסגרת המשותפת (עבודה, לימודים, צבא) אין לי מה לדבר איתם. בגלל שאני לא יוצא לבלות אין לי סיפורים לספר, או חוויות לשתף. לכן, בסופו של דבר החברות שלי איתם היא שטחית. אני גם מתבייש שיגלו שאין לי חברים ושאני לבד, ובגלל זה היו פעמים שפחדתי להעמיק את הקשר. וכך אני נותר לבד בסופ"ש וזו מין לולאה שאני לא מצליח להשתחרר ממנה.
ואני נורמלי לגמרי ואין לי בעיות של חרדה או חוסר ביטחון. להיפך, אני מצליח להשתלב בכל מסגרת, להצחיק ולהתחבב על אנשים. ואנשים שרואים אותי בטוחים שיש לי חברה אבל מעולם לא הייתה לי. לא מפני שאני מפחד לדבר עם בנות, פשוט אין לי מה להגיד כי החיים שלי ריקניים.
וזה משגע אותי! אני יודע שאני יכול לתת ולהוסיף כל כך הרבה ושהמצב שלי יהיה הרבה יותר טוב, גם מבחינה חברותית וגם מבחינת זוגיות, אם רק אצליח לעבור את ההתחלה. אני פשוט לא יודע איך לעשות את הצעד הראשון הזה.
עכשיו אני כמה חודשים לאחר השחרור ואני חושב שזה כבר מאוחר מדי. אני פוחד שאהיה בודד לנצח. הרי לכל מקום שאגיע אקלע לאותו מצב. אנשים אומרים "לך לבד למסיבות ולפאבים" אבל למקומות האלה לא הולכים לבד בדר"כ, ולא מדובר באיזו חממה פתוחה. בדרך כלל אחד בא עם החבר'ה שלו. תחשבו שאתם יוצאים לפאב עם חברים ופתאום בא אדם זר אליכם. מוזר לא?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025