היי ,
במלחמת לבנון אני הייתי חובש צעיר ונורא רציתי להיכנס פנימה , רציתי להוכיח שאני אמיץ אבל בטיפול הראשון , שהיה אפילו מעבר לגבול לא יכולתי..
כשעמדנו שם וחיכינו , נורא התרגשתי ורציתי לעזור אבל ברגע שהוציאו אותו הגוף שלי התחלחל , הייתי מנותק לגמרי , הריח של הדם ,הבשר החרוך , המראה של העצם בחוץ והבכי שלו גרמו לי לקפוא ולעמוד במקום והמפקד שלי צעק "רועי!! רועי!!" והייתי כאילו בפלנטה אחרת , בסוף הוא אמר לי להוביל את האמבולנס במקום להיות מאחורה לטפל.
מאז יצא לי לטפל כמה פעמים אבל מרגיש שבאותו יום הראתי שלא רק שלא השתתפתי במלחמה (לא הכניסו אותי בסוף) אלא גם יצאתי הטמבל שקפא ופחד במקום .
אני לא יודע אם אני צריך להתבייש בעצמי ולהרגיש שאני לא שייך לאתוס הצבאי , הרמתי גופה לפני , ראיתי קצת דברים אבל לא ידעתי מזה בנאדם צורח ובוכה שיעזרו לו , לא עזרתי לו בכלום כי לא יכולתי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025