קודם כל שלום לכולם :)
אז ככה, אני בת 17 ואני גרה בחו"ל, כבר כמעט שנה.
מאז שהגענו הרגשתי מאוד לא שייכת מבחינה תרבותית, מבחינת השפה ומבחינת עוד הרבה מאוד דברים. ביולי האחרון הייתי בביקור בארץ ונהניתי מאוד. פתאום הרגשתי שאני יכולה לבטא את עצמי, לחיות. להיות עם חברים ולבלות והכל היה טוב וכיף. חשבתי על זה כבר הרבה זמן והחלטתי שאני רוצה לחזור. הבכי והדיכאון פה פשוט לא שווים את זה, לא שווים את המאמץ. ההורים תמיד אמרו לי שאם אני לא ארצה אני אחזור והכל יהיה בסדר, אבל מכיוון שאני כבר בכיתה י"ב אז זה כנראה לא יהיה לחזור לבית ספר ולכיתה.
לפני כמה ימים פנינו לבית הספר בארץ ושאלנו אם אולי הם כן יסכימו לקבל אותי, והם אמרו שהם מסכימים!
אז הנה, יש לי הזדמנות לחזור לארץ ולסיים י"ב עם החברים שלי.
הבעיה היחידה היא ההורים והמשפחה.
אמא שלי נורא דואגת שיהיה לי קשה והיא לא תהיה שם, כי בחיים לא הייתי עצמאית ולבד. אני גם מפחדת נורא שאני אתגעגע ואהיה בודדה בלי המשפחה שיש לי קשר מאוד טוב והדוק איתה, והם יהיו מעבר לאוקיינוס.
אני גם מרגישה אשמה שאני מפרקת את המשפחה ומשאירה את אחותי לבד, ובכלל, האם זה הצעד הנכון?
אני מרגישה שכן, באמת. אבל אני כל כך מפחדת, וכל כך לא רוצה להעציב את ההורים שלי ולהרוס להם את החיים.
נ.ב.- לגור לבד זאת האופציה היחידה, אני אגור ליד סבתא שלי וליד דודה שלי אבל לבד בבית משל עצמי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות