שלום לכולם. אני בן 29 נשוי+2.
אני עובד בעבודה שבה אני לא נמצא בבית חלק מהשבוע, בימי ראשון שני ורביעי אני נמצא בעבודה כל היום וכל הלילה.
אני עובד קשה, בתנאים לא טובים, לא ישן טוב, לא אוכל טוב, ובשעות לא שעות.
אשתי עובדת בעבודה מ 08:00-14:30, ומוציאה את הילדים בשעה 15:30.חשוב לציין שכרגע יש לה חודשיים חופש.
בקיצור ולעניין, ביום שלישי כשאני מגיע הביתה, אני רוצה לנוח, והיא לא נותנת לי בטענה שהיא רוצה עזרה עם הילדים, שהיא לבד כל היום עושה הכל(שזה דיי נכון).
אבל אני, עד שאני חוזר הביתה למיטה שלי למקלחת שלי לטלויזיה שלי ולתנאים נורמליים, אני חוזר עייף ורק רוצה לשים את הראש, ואז היא מתעצבנת למה לא בא לי ללכת לגן שעשועים/לתת לה לנוח בעצמה. אני עובד במרחק של 3 שעות נסיעה מביתי. אז כל חסרה הביתה בתחבורה ציבורית היא סיוט מעייף בפני עצמו.
אשתי טוענת שאני לא מעריך אותה מספיק כי היא לבד עם הילדים רוב הזמן, ואני טוען שאין לי את הנחת שלי כשאני מגיע סוף סוף הביתה אחרי שבוע קשה בעבודה. (העבודה מכניסה משכורת יפה ששומרת אותנו עם הראש מעל המים).
הגעתי למצב שאני חושב פעמיים אם לחזור הביתה, הלוא היא ממררת לי את החיים ולא נותנת לי לנוח. חשוב לציין כי אני תחת כדורים עקב בעיה רפואית שגורמים לי לעייפות יתר.
מה אפשר לעשות על מנת לפתור את הבעיה? כל אחד מאיתנו חושב שיותר קשה לו מאשר לשני. האם ניתן למצוא פיתרון?
עזרתכם בבקשה
תודה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025