בן הזוג שלי ואני יחד עשר שנים. כבר הרבה מאוד שנים היה לנו ברור שאנחנו ממשיכים הלאה ביחד - הזוגיות שלנו מדהימה, יש בינינו תקשורת מצוינת, הרבה מאוד אהבה וחברות וכבוד הדדי. כל מה שאי פעם קיוויתי וחלמתי.
בשנה האחרונה החלטנו שאנחנו בשלים להקמת משפחה והתחלנו לנסות. לבסוף נקלטתי ועכשיו אני בסוף החודש השני. כבר מהרגע שגילינו שאני בהריון סיפרתי להורים שלי בשמחה והתרגשות רבה, והם כמובן גם שמחו מאוד - אבל הופתעו נורא והיו בטוחים בהתחלה שההריון לא היה מכוון. כשהסברתי להם שתכננו אותו, הם שאלו מה עם חתונה. דיברתי איתם על כך שאף אחד מאיתנו לא מעוניין בטקס הזה, ועל כך שכבר חתמנו על הסכם זוגיות (הכולל הסכם ממון) לפני שנה כשהחלטנו לנסות להיכנס להריון ושזה מספיק לנו.
ההורים שלי התחלחלו ולא הבינו על מה לעזאזל אני מדברת. הם לוחצים עליי לעשות טקס עוד בחודשים הקרובים, לפני שממש יראו בטן (כאילו שאנשים לא יבינו שנכנסתי להריון לפני החתונה...... נו, באמת). אני בכלל לא מבינה על מה כל הבלאגן וממש לא מרגישה צורך לעשות שום חתונה - חבל על הזמן, חבל על הכסף ואף אחד מאיתנו לא אוהב צומי.
נורא הופתעתי מהאופן שבו הוריי הגיבו, נראה לי מאוד לא פרופורציונלית (אגב, להורים של בן הזוג בכלל לא אכפת אם תהיה או לא תהיה חתונה). אתם חושבים שזה משהו ששווה להתעקש עליו או שפשוט לוותר ולעשות אירוע..?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות