אני מרוסקת.
זה פשוט מחרפן כבר ברמות.
הצלחתי להתקדם הלאה, היו ימים שאפילו לא חשבתי עליו, היו ימים שתאום אמרתי לעצמי " הוא באמת כנראה לא מתאים לך....הוא סתם היה ילד"..
והתחלתי לעבוד בעבודה חדשה, ולאתגר את עצמי ולעשות מלא דברים.
אבל כנראה שזה הרגל שכבה בכל פעם שאני מקבלת מחזור כנראה עם כל האמוצניונאליות והאובר רגישות בום אני נזכרת בו, הכל מהתחלה, כל מה ששכחתי מציף אותי טמחדש.
אני ככה קרובה לפעמים להתקשר אליו סתם, אני יודעת שלא ייצא מזה שום דבר ולמען המאת אין לי אפילו את האומץ.
מה שיותר מעצבן שכל הסביבה הקרובה אומרת " מה פתאום את תזיקי לעצמך, די 4 חודשים ניתקת קשר אחרי שהוא נפרד ממך זה חסר טעם ".
אבל מה אם אני רוצה לעשות את הטעות הזאת לעצמי?
אם אתה לא שלם עם העבר שלך לא תוכל להמשיך הלאה....וכנראה שאני באמת לא יכולה.
אפילו שהכרתי מישהו חדש אני עוד חושבת עליו, לחדש אני אפילו לא מרגישה כל כך שום דבר, למרות שכיף לי איתו והכל.... אולי זה פשוט לא זה?...אני בתסביכים עם עצמי, במלא מחשבות לא פוסקות וזה אוכל לי את הראש.
אחרי פרידה של קרוב ל 3 חודשים בגג 4.... יש טעם להתקשר?
הוא יזם את הפרידה לא אני.
אני רוצה פשוט לא יודעת להגיד " איך אתה:.... נו טוב לך עכשיו "...אני באותו רגע אקפא יש מצב שהוא בכלל לא אתייחס ואז אני בכלל אשתדע שנה על זה שבכלל עשיתי א הטעות הזאת...אבל אולי החוסר ספק הזה סופסוף אחת ולתמיד יוריד אותי ממנו. אשמח לעצות אני באמת כבר מאבדת את זה לגמרי....
יש לו יום הולדת החודש, ואני בהתלבטות אם לשלוח לו הודעת מזל טוב, מצד שני רק המחשבה שלא יענה או רק יענה ב "תודה" תשבור אותי של מה עשיתי הנה הבנאדם קיבל ממני יחס אחרי שנפרד ממני.
תעזרו לי לעשות סדר פה, ואם צריך אחטוף את הכאפה בפרצוף
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות